אני סומך את ידי על השר יריב לוין, ומביע תקווה כי במסגרת הקדנציה הנוכחית הוא יפעל באופן נחרץ וממוקד להעביר חוק לפירוקה של לשכת עורכי הדין במתכונתה הנוכחית, ואולי, אבל לא חייב, ליצור במקומה מבנה מקצועי, שקוף והוגן יותר. לשכת עורכי הדין בישראל הוקמה מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 כגוף סטטוטורי האחראי על רישוי, פיקוח ואכיפה כלפי עורכי הדין. מטרתה המקורית הייתה לשלב בין ייצוג מקצועי לבין שמירה על טוהר המקצוע ואמון הציבור. אלא שבפועל, המבנה הנוכחי הפך את הלשכה לגוף ריכוזי, חסר איזונים פנימיים, המשלב סמכויות שלטוניות עם אינטרסים אגודתיים ואף פוליטיים - שילוב שמוביל לבעיות משמעותיות של שקיפות, ייצוגיות ואחריותיות. ניתוח משפטי וציבורי הלשכה מרכזת בידיה את הרישוי, הפיקוח המשמעתי והייצוג הארגוני. גוף זה משמש בו-זמנית כמחוקק, שופט ומבקר - מצב יוצא דופן במערכת דמוקרטית, היוצר ניגוד עניינים מהותי. ההכרעות לעיתים אינן מבוססות על טובת הציבור אלא מושפעות משיקולים פנימיים ופוליטיים. ריכוז סמכויות ומנגנון בקרה לקוי במהלך השנים הלשכה הפכה לזירה פוליטית פנימית, שבה קבוצות כוח נאבקות על שליטה במשאבים ובסמכויות. אנרגיה רבה מתבזבזת על מאבקים פנימיים במקום להתמקד בשיפור המקצוע, קידום אתיקה והגנה על הלקוחות. פוליטיזציה והתנהלות כוחנית עריכת הדין היא מקצוע בעל אחריות ציבורית גבוהה שאמנם איבד רבות מתדמיתו, שהייתה בעבר יוקרתית, וע"ע פרשת אפי נוה, והנה כי כן כבר לא מבוסס על סטנדרטים אתיים מחמירים. לצערנו, הלשכה מציגה משבר אתי חמור. החלטות משמעת רבות מונעות משיקולים של "פוליטיקה קטנה" ושיקולים לא ענייניים, קיים שימוש לא מאוזן בסמכויות משמעת, וקווי האכיפה של "אתיקה" (ר' סעיף סל המשמש לסתימת פיות: "התבטאות בלתי הולמת") אינם ברורים או אפקטיביים. מצב זה פוגע באמון הציבור ומחליש את איכות השירות המשפטי. משבר האתיקה המקצועית פגיעה באמינות ההליכים המשמעתיים ובהיעדר שקיפות גורמת לירידה באמון הציבור במערכת המשפט ובמערכת המשפטית. תחושת האכיפה הסלקטיבית ומנגנוני הבקרה הלא יעילים מחלישים את יסודות שלטון החוק. פגיעה באמון הציבור במערכת המשפט הלשכה ממלאת שלושה תפקידים מרכזיים: מחוקקת את הכללים הפנימיים, שופטת במסגרת משמעתית את חבריה ומבקרת את עצמה. תהליך החקיקה הפנימי נעשה ללא שקיפות או פיקוח חיצוני, בעוד שההליך המשמעתי סובל מחוסר עצמאות וניגודי עניינים, שכן ה"דיינים", הם לעיתים עמיתים או בעלי אינטרסים אישיים. בנוסף, מערכת הביקורת העצמית אינה אפקטיבית, ומונעת בכל הכוח גילוי כשלים ושינויים הכרחיים. הצעה למבנה חלופי המבוסס על הפרדת סמכויות כדי להחזיר את אמון הציבור ולהבטיח מערכת מקצועית, הוגנת ושקופה, יש להפריד בין תפקידי החקיקה, השיפוט והביקורת. יש להקים גוף ממשלתי או עצמאי שיטפל ברישוי, בפיקוח ובמשמעת, מערכת שיפוט עצמאית שתטפל בענייני משמעת ללא ניגוד עניינים, ולשכת עורכי הדין כגוף ייצוג מקצועי בלבד, ללא סמכויות שלטוניות. לשכת עורכי הדין במתכונתה הנוכחית סובלת מבעיות מבניות עמוקות, המובילות לפגיעה באמון הציבור, אכיפה בררנית בתחום המשמעת ובאיכות השירות המשפטי ובכלל זה פתיחת המכללות לכל מאן דבעי. פירוק הלשכה והקמת מערך מבוקר, עצמאי ושקוף היא המענה הדרוש להבטיח שיפור אמיתי ועמוק במקצוע עריכת הדין בישראל. אני סומך על השר יריב לוין כי יוביל את התהליך הזה ויקדם את החוק לפירוק הלשכה במסגרת הקדנציה הנוכחית, כדי להבטיח מערכת משפטית הוגנת, מקצועית וראויה לשירות הציבור.