אחד המופיעים, טל קרביץ מרמת הכובש, הוא גם המארגן והרוח החיה מאחורי המופע ומיזמים נוספים. טל קרביץ שהוא מוסיקאי ופרפורמר בעצמו, עוסק שנים רבות בחקר מוסיקת העולם ומופיע מטעם משרד החוץ במסגרת ההסברה הישראלית. טל יצר קשר הדוק עם פרוספר נקומזי, זמר הגוספל המוביל בתחומו ברואנדה והמזרח אפריקה כולה. פרוספר, שנמצא בימים אלה בארץ במסגרת מסע צליינים רוחני, הופיע במהלך השהות בכנסייה בדרום תל אביב. במהלך שהותו הוא פוגש אנשים רבים מהארץ ומבני ארצו ומעמיק את הקשרים בין המדינות דרך המוזיקה. טל הצליח לקשר בין פרוספר נקומזי לבין הזמרת הישראלית המעולה, רוני גינוסר - "אמה סומק הישראלית", שהיא אומנית, זמרת, מוזיקאית ויוצרת רב-תחומית.

רוני חברה לפרוספר נקומזי ולטל קרביץ והקסימה את הנוכחים בקולה המיוחד וביכולת השירה, המשחק וההזדהות המדהימות שלה במופע מגוון שנמשך שעתיים תמימות. המשתתפים הופיעו בקטעי סולו וקטעים משותפים. טל ששימש גם כמקשר, הכניס רוח הומוריסטית ושילב בחן בין המשתתפים. רוני גינוסר שרה בקולה המלאכי, ניגנה על פסנתר, שילבה בנגינתה כלים ואביזרים נוספים והדגימה גם את יכולותיה הקוליות המוכחות, יכולת האילתור שלה וגם את היכולת שלה להתגמש ולחבור לאחרים. בין היתר הדגימה זאת בהופעה חיה והקלטה במיקרופון מיוחד-בלופה, שמשתמשים בו בדרך כלל באולפני הקלטות. היא הקליטה במקום במשך מספר דקות יצירה שלמה, שלזמרים אחרים לוקח זמן רב לבצע. פרוספר נקומזי ניגן ושר שירים ומנגינות שהוא כתב. השירים הצטיינו במקצב איטי יחסית, קצבי ורגוע עם חזרה על מילים מסוימות. כמו לדוגמה השיר בו חוזרות ההברות: אממרה,ו ומארה, שפירושן להאמין.

טל אילתר, קישר, לימד את הקהל לשיר יודל וניגן על כלים לא שגרתיים כמו מסור ענק. כמו-כן ניגן מוזיקה של אלבנייני על כלי שהומצא לפני כמאה שנה על-ידי יהודי רוסי בשם לב סרגייביץ' טרמין. הנגינה על כלי זה מתבצעת ללא מגע ישיר של הידיים עם גוף הכלי, אלא בעזרת הנעתן באוויר ושינוי המרחק שלהן מזוג אנטנות שמשפיעות על השדה האלקטרומגנטי שבסביבתן. לקראת סוף המופע ניגן ושר פרוספר מוזיקה דתית, כמו לדוגמה השירים: "אמייזינג גרייס" ו" קומביה מי לורד קומביה". בשלב זה חברו אליו רוני וטל והקהל עמד על רגליו והצטרף לשירה ולריקוד. צעירים רקדו עם מבוגרים, זרים שילבו ידיים והרגישו בטוחים, מוגנים ומאוחדים בחסות השירה, הנגינה והריקוד, לקצב המקצבים הקצביים. שיא הערב היה כשאורחים רבים מרואנדה, שגריר ישראל לשעבר רון אדם, רויטל מלכה ואורחים נוספים עלו על הבמה והצטרפו לשירים הקצביים שחוזרים על אותן תנועות. השירים, המנגינות והריקוד המשותף הדגישו ביתר שאת את חשיבותה של המוזיקה וכוחה לקירוב לבבות.