בלילה, שעות אחדות לאחר שפורסמה רשימת התרופות שנכללו בסל הבריאות לשנת 2026 ובעיקר התרופות החיוניות, מהן מצילות חיים או, לכל הפחות, מאריכות את תוחלתם, לא הצלחתי לעצום עין. שנתי לא רק נדדה. היא נטרפה. זה היה לילה שכולו סיוט. לא יכולתי להרגיע עצמי מהמחשבה על העוול הנורא, המחפיר, המשווע, שנעשה כלפי חולים זקוקים, משוועים נואשים לתרופה שהם אמורים לקבל. שהם נדרשים לקבל. לא יכולתי לשחרר את המחשבה עד כמה סל התרופות הוא סל כה דליל, כה חסר, כה כמעט ריק- 650 מיליון שקלים בסך-הכל. משהו לא הסתדר לי ולא התיישב בי. משהו צרם לי. משהו הקפיץ אותי. ניסיתי לחשוב מה הוא הדבר הזה. ובלי דעת, בהיסחה, כאילו במקרה וכאילו בכוונת מכוון - צץ מולי הנתון שגרם לי לסערת הנפש ולחוסר מנוחה: ראיתי ידיעה בזו הלשון: "השנה (2026), סכום הכספים הקואליציוניים שהוקצה עומד על כ-5 מיליארד שקלים. ובהמשך אותה ידיעה: "סכום זה דומה לסכום שאושר בתקציב 2025, אך הוא מלווה השנה בניסיונות של הממשלה להכניס חלק מהכספים לתוך 'בסיס התקציב' - כלומר, להפוך אותם לתקציב קבוע שאינו דורש אישור מיוחד מדי שנה כ'כספים קואליציוניים'. "להלן הפירוט המרכזי של חלוקת הכספים (בהתבסס על נתוני תקציב 2025-2026): חלוקת התקציבים העיקרית: ישיבות ומוסדות תורניים: כ-1.3 מיליארד שקלים הוקצו לישיבות; חינוך חרדי: כשני מיליארד שקלים מועברים למוסדות חינוך חרדיים (חלקם ללא פיקוח מלא של משרד החינוך). מתוך זה, מאות מיליונים מיועדים לרשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה; זהות יהודית ומשימות לאומיות:כ-217 מיליון שקלים למשרד למשימות לאומיות (של השרה אורית סטרוק). כ-50 מיליון שקלים לרשות לזהות לאומית יהודית (של אבי מעוז); שירותי דת ומבני דת: הגדלה של תקציב מבני הדת (מקוואות ובתי כנסת) לכ-110 מיליון שקלים, ותקציבים נוספים למינוי רבני יישובים. ואם לא די בכך כדי להעצים את תחושת הפלצות והקבס - הנה עוד:: "'הלבנת' כספים: כ-300 מיליון שקלים שהוגדרו בעבר כקואליציוניים הוכנסו השנה ישירות לבסיס התקציב תחת סעיפים כמו "תרבות יהודית" ו"חיזוק הזהות היהודית", מה שמקשה על המעקב אחריהם ככספים פוליטיים. שימושים נוספים: למרות שהרוב המכריע הולך למפלגות הדתיות והחרדיות, ישנם סעיפים "אוניברסליים" קטנים יותר בתוך החמישה מיליארד, כמו תקציבים לתנועות נוער (כ-70 מיליון שקלים) וביטחון תזונתי. הקשר הפוליטי: הדיונים על התקציב השנה התקיימו בצל מחלוקות קשות סביב חוק הגיוס, כאשר המפלגות החרדיות התנו את תמיכתן בתקציב בהבטחת המימון למוסדותיהן." מדינת ישראל לא נתונה רק במצב של כפייה דתית אלא תחת סחיטה ואיומים דתיים. התניית תמיכתן של המפלגות הדתיות במימון (מטורף, שערורייתי, מאפיוזי) מוסדותיהם ומפעלותיהם היא מעשה שאין מוחשי ומובהק ממנו להוכחת המושג - סחיטה באיומים. מה תגיד המדינה לאנשים המשוועים לתרופה, אנשים אשר חייהם תלויים על בלימה בעודם רואים איך מפלגות דתיות עושקות ובוזזות את קופת המדינה לתועלתן, ל"צרכיהן", ומותירות אותה ריקה (לכאורה!). מה תגיד המדינה לאנשים שיודעים שיש כסף אבל הוא מופקר ומבוזבז על "צרכים פוליטיים", בעוד הם או מי מקרובי משפחתם דועך, נמק, גווע. אם יש נושא שלא רק מצדיק אלא מחייב יציאה של המונים לרחובות - זה הנושא. נושא של חיים ומוות. זרועות התמנון הסרטניות של ריקבון ושחיתות רב-מערכתית ממשיכות להחליא בחולי ממאיר את ישראל, המאבדת במהירות מבהילה לא רק את החמלה האנושית הטבעית אלא את היכולת לקדש את החיים. לעליבות מדינת ישראל, לבושתה ולחרפתה.