לקייב הגיעו הבוקר מנהיגי האיחוד האירופי לצד שורת מנהיגים מהמדינות הבלטיות והנורדיות לציון ארבע שנים להרחבת הפלישה הרוסית, ולאות תמיכה באוקראינה. בין המנהיגים שהגיעו נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה, ר"מ אסטוניה, שרת ההגנה הליטאית, ראשי הממשלה של שבדיה, דנמרק ואיסלנד והנשיא הפיני אלכסנדר סטוב.
אבל הביקור הזה אמור היה להיות יותר חגיגי, משום שמנהיגי האיחוד אמורים היו לבשר לנשיא זלנסקי על הלוואה אירופית של חבילת סיוע בסך של 90 מיליארד דולר לאוקראינה. אבל זה לא קורה בינתיים, בגלל סירובה העיקר של הונגריה ורה"מ אורבן, שתלוי מאוד באנרגיה רוסית וממשיך לפעול באופן לעומתי מול רוב רובן של מדינות האיחוד האירופי בכל הקשור לאוקראינה. למעשה אורבן החליט להטיל ווטו על חבילת הסיוע הזו המיועדת לשנים 2026-2027 - מדובר במהלך קריטי כדי למנוע את קריסת הכלכלה האוקראינית ולמימון צרכים ביטחוניים. אבל מה אורבן בדיוק רוצה? שר החוץ ההונגרי פיטר סזיירטו הצהיר מפורשות: הונגריה לא תאשר את ההלוואה ולא תתמוך בחבילת סנקציות נוספת נגד רוסיה (החבילה ה-20), עד שאוקראינה לא תבטיח את חידוש זרימת הנפט הרוסי אליהן ע"י תיקון הנזקים לתשתיות צינור הנפט "דרוז׳בה" (שנגרמו ע"י תקיפה רוסית!).
וזה מחבר אותנו לעוד הסתבכות סביב סלובקיה וראש ממשלתה רוברט פיצו. המתיחות של קייב מול סלובקיה עלתה מאז הקיץ, אז תקפה אוקראינה עם כטב"מים את תשתית הצינור בשטח רוסיה. בחודש שעבר תקפה רוסיה את תשתיות ההולכה של הצינור בשטחה של אוקראינה, ובשל כך נפסקה הזרמת הנפט הרוסי לסלובקיה והונגריה. הרוסים עשו זאת כדי להעמיק את הטריז בין קייב לבודפשט וברטיסלבה.
ואכן, מנהיגי הונגריה וסלובקיה לא האשימו את רוסיה בתקרית, אלא דווקא את האוקראינים שמסרבים לתקן את הנזקים שנגרמו לתשתיות ההולכה בשטחם. ר"מ סלובקיה פיצו האשים את זלנסקי בעיכוב מכוון של התיקונים בצינור כסוג של "סחיטה פוליטית", והציב אולטימטום: אם הנפט לא יזרום עד ה-23 בפברואר, דהיינו אתמול, סלובקיה תפסיק את אספקת החשמל בחירום לאוקראינה. חשוב להבין - סלובקיה מספקת כ-17% מהחשמל המיובא של אוקראינה. בעיצומו של חורף קפוא ותחת הפצצות רוסיות על תחנות כוח, ניתוק כזה הוא מכה קשה ליכולת של קייב לשמור על רשת חשמל יציבה מספיק.
לכל זה יש גם מימד פוליטי חשוב - בהונגריה מתקרבות הבחירות הכלליות (אפריל 2026), ויצירת משבר אנרגיה מאפשרת לאורבן להציג את עצמו כ"מגן העם" מפני המלחמה של אוקראינה והסנקציות של בריסל. רוסיה מצידה מוכנה לספוג הפסד כספי זמני ממכירת נפט כדי להבטיח שממשלות ידידותיות בבודפשט ובברטיסלבה יישארו בשלטון ויהיו תלויות בה עוד יותר.
ובינתיים, הנשיא זלנסקי העניק ראיון ל"פייננשל טיימס" שבו אמר בין השאר שהלחץ שטראמפ הפעיל על קייב לבצע ויתורים למען השלום היה גדול הרבה יותר מזה שהופעל על מוסקבה. הוא הוסיף שהוא נותר מלא תקווה שמקבילו בוושינגטון ישנה את דעתו: "מה שעולה לרוסים ביוקר הוא עצירת 'צי הצללים' שלהם, עצירת החברות שלהם, היכולת שלהם לסחור, לייצא משאבי אנרגיה מרוסיה, ועצירת העקיפה של הסנקציות.אני מקווה שהנשיא טראמפ וארה"ב ילחצו על רוסיה ויעצרו את פוטין, אבל אני סומך בראש ובראשונה על אזרחי אוקראינה, הצבא שלנו והייצור שלנו".