בעקבות חילופי ההאשמות בין נפתלי בנט לבין בנימין נתניהו לגבי מי מהם היה טוב לחמאס ומי רע לחמאס להלן שבע עובדות שמוכיחות שנתניהו היה טוב לחמאס ושגם בנט היה טוב לחמאס. עובדה 1: נתניהו, כראש הממשלה, קידם באופן עקבי את מדיניות הדו-קיום עם חמאס. וגם בנט קידם את מדיניות הדו-קיום עם חמאס, הן כחבר קבינט וכשר הביטחון בממשלות נתניהו והן כראש הממשלה. עובדה 2: נתניהו מעולם לא פעל לחסל את שלטון חמאס ברצועת עזה. וגם בנט מעולם לא פעל לחסל את שלטון חמאס ברצועת עזה. עובדה 3: נתניהו התנגד לתמרון קרקעי נרחב ברצועה לשם הפלת חמאס. וגם בנט התנגד לתמרון קרקעי נרחב ברצועה לשם הפלת חמאס ואף מתח ביקורת על מבצעים שבהם הייתה כניסה קרקעית. בפעם היחידה שבנט ביקש, יחד עם אביגדור ליברמן, ציפי לבני ויובל שטייניץ, לבחון מהלך כזה בקבינט, במהלך מבצע צוק איתן, בכירי המטכ"ל הציגו מצגת שתפרט את ההשלכות של מיטוט חמאס (מצגת שהגזימה מאוד את התוצאות השליליות של המהלך כמקובל בכל פעם שבכירי המטכ"ל לא מעוניינים לבצע משימה מסוימת), ובנט לא הביע תמיכה בתמרון כזה (רק שטייניץ המשיך לתמוך במיטוט חמאס חרף המצגת). עובדה 4: נתניהו פעל (יחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן ועם ראשי מערכת הביטחון) ליצור את מנגנון הכספים הקטרי אחרי שאבו מאזן הפסיק להעביר כספים לתשלום משכורות לפקידי הרשות ברצועה, שרובם הם אנשי חמאס. בנט שהיה אז חבר קבינט, הצביע בקבינט בעד מנגנון הכספים הקטרי. גם כשר הביטחון, בנט המשיך לתמוך במתן הסיוע הקטרי. כראש הממשלה, בנט חידש את העברת הכספים הקטרים לרצועה שנעצרה בעקבות סבב הלחימה מול חמאס במאי 2021, אחרי שקטר הסכימה לשינוי קוסמטי של החלפת מזוודות הכסף (אשר היו שליש מהסיוע הקטרי החודשי) בדלקים שחמאס ימכור לאוכלוסייה ויממן בכסף זה את המשכורות לפקידים במנגנון השלטוני שלו. עובדה 5: כראש הממשלה, נתניהו אפשר מתן הקלות כלכליות לרצועה שבשליטת חמאס - למשל, הכנסת פועלים עזתים לישראל. גם בנט נתן הקלות כלכליות לרצועה שבשליטת חמאס, הן כשר הביטחון בממשלת נתניהו והן כראש הממשלה. למעשה, בנט חידש את הכנסת הפועלים שנעצרה במהלך סבב הלחימה ברצועה במאי 2021. בנט אף התגאה בכך שחידש את הכנסת הפועלים לישראל, ועד 7 באוקטובר הוא נהג לציין זאת כהישג מרכזי של כהונתו. עובדה 6: נתניהו הכניס הרבה כסף לרצועה. וגם בנט הכניס הרבה כסף לרצועה. למעשה, בנט הכניס לרצועה אפילו יותר כסף מנתניהו. הפרשן לענייני ערבים אוהד חמו הסביר באוגוסט 2022 כי "הרבה יותר כסף נכנס היום לעזה, למה? כי התפיסה של נתניהו הייתה שהוא רוצה חמאס מוחלש... בא בנט ואמר ׳אני משנה את הדיסקט׳, הוא אומר ׳בוא נפתח את עזה וניתן להרבה יותר כסף להגיע׳... באה ממשלת בנט ואומרת ׳אני רוצה שיהיה הרבה כסף בעזה׳". עובדה 7: במשך שנים נתניהו, כראש הממשלה, ובנט, כחבר קבינט וכשר הביטחון, התנגדו למהלך להכרעה צבאית של חמאס. אחרי מבצע "שומר החומות" התפיסה של "ריסון" חמאס המורתע באמצעות מהלכים קרקעיים הובילה לכך שישראל החלה להימנע גם מפגיעה צבאית משמעותית בחמאס (את שורשי ההתנהלות האסטרטגית הזו אפשר למצוא עוד קודם לכן, למשל במבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019). כשממשלת בנט-לפיד יצאה לסבב לחימה ברצועה באוגוסט 2022 (מבצע "עלות השחר"), ניתנה הוראה לצבא לפגוע רק בפעילי הג'יהאד האיסלאמי ולהימנע מפגיעה בחמאס ובאנשיו. כשממשלת נתניהו יצאה למבצע "עלות השחר" ברצועה באוגוסט 2022, ניתנה הוראה לצבא לפגוע רק בפעילי הג'יהאד האיסלאמי ולהימנע מפגיעה בחמאס ובאנשיו. כשממשלת נתניהו יצאה למבצע "קשת וחץ" ברצועה במאי 2023, שוב ניתנה הוראה לצבא לפגוע רק בפעילי הג'יהאד האיסלאמי ולהימנע מפגיעה בחמאס ובאנשיו. אפילו כשבנט כבר דרש חיסול של יחיא סינוואר, אחרי "טבח הגרזנים" במאי 2022, הוא התקפל מול ההתנגדות של הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי. בנט אמר לאחרונה שהוא לא ייתן להנהגה שכשלה להמשיך. להנהגה שכשלה מול היישות החמאסית, ושמחדליה אפשרו את הטבח אכן אסור להמשיך. זה נכון לנתניהו אבל זה נכון גם לבנט. נתניהו הוא האחראי העיקרי למדיניות הדו-קיום מול השטן החמאסי ואילו בנט היה עמוד תווך של המדיניות הזו במשך שנים ארוכות כחבר קבינט, כשר הביטחון וכראש הממשלה. למעשה, אחרי נתניהו, בנט הוא הפוליטיקאי המרכזי ביותר ביישום המדיניות שהובילה למחדל הנורא. לפיכך, נתניהו צריך ללכת הביתה, וגם בנט צריך ללכת הביתה (ויחד איתם צריכים ללכת הביתה גם כל ראשי הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ"לים שתמכו במדיניות הדו-קיום עם חמאס).