קטר הצהירה (יום ב', 02.03.26) כי על אירן לשלם מחיר כבד בגין תקיפותיה, וכי התקיפות הללו לא יעברו ללא תגובה הולמת. סוכנות הידיעות הקטרית אישרה כי כתוצאה מירי חימוש אירני נפצעו 16 בני אדם, לא היו הרוגים, ונגרם נזק חומרי מוגבל. דיווחים של גופי מודיעין מצביעים על כך ש-66 טילים בליסטיים שוגרו לעבר שטח קטר, מה שהוביל לסגירת נמל התעופה הבינלאומי חמד ולהשבתה מוחלטת של פעילות חברת התעופה קטר איירווייס.
למרות הפער הצבאי הניכר בין המדינות, כאשר לקטר כוח אדם מצומצם של כ-12,000 חיילים מול 610,000 בשירות פעיל באירן, דוחה אינה מתכוונת להגיב באמצעות מטוסי הראפאל שלה. האסטרטגיה הקטרית מתמקדת בשימוש במנופי לחץ כלכליים ודיפלומטיים חסרי תקדים, הכוללים את שוק הגז הטבעי הנוזלי (LNG), קרן עושר ריבונית בשווי 500 מיליארד דולרים, והתשתית הדיפלומטית שטהרן בחרה להחריב במעשיה האחרונים.
מלחמה על מאגר הגז המשותף
קטר נחשבת ליצואנית ה-LNG הגדולה בעולם, המספקת כחמישית מצריכת הגז העולמית. כל משלוח יוצא דרך מצר הורמוז, שאותו חסמה אירן באופן פונקציונלי. פרויקט הרחבת השדה הצפוני, שנחשב לפרויקט הגז הגדול בהיסטוריה, נועד להגדלת התפוקה מ-77 מיליון ל-126 מיליון טונות בשנה עד 2027. אירן וקטר חולקות את אותו מאגר גז, כאשר השדה הצפוני של קטר הוא ההמשך הדרומי של שדה דרום פארס האירני. במשך עשורים, שתי המדינות הפיקו גז מאותו מבנה גאולוגי תחת מסגרת של "דו-קיום תחרותי", אך כעת אירן תקפה את המדינה שחולקת איתה את המשאב הטבעי היקר ביותר שלה.
הקרן הריבונית כנשק אסטרטגי
מנהיגות האמירות צפויה להפעיל את עוצמתה הכלכלית העצומה כדי לערער את היציבות הפיננסית של המשטר בטהרן תוך ניצול קשריה הבינלאומיים הענפים:
- עוצמה פיננסית: רשות ההשקעות של קטר (QIA) מנהלת נכסים בשווי של כ-500 מיליארד דולר. הקרן מחזיקה בנתחים משמעותיים בחברות ענק מערביות כמו פולקסווגן, ברקליס, יורשיה של קרדיט סוויס, נמל התעופה הית'רו וכלבו הרודס.
- השפעה על השווקים: קטר אינה זקוקה לשיגור טילים כדי להשית עלויות על טהרן. היא יכולה להסיט זרמי הון, לתמחר מחדש חוזי אנרגיה ולמנף את מערכות היחסים הפיננסיות שלה עם ממשלות מערביות התלויות במחזור ההון הקטרי.
- חיסול הערוץ הדיפלומטי: קטר תיווכה בין ארצות הברית לאירן במשך שנים. אירן תקפה בתוך 72 שעות את שני צינורות החמצן הדיפלומטיים האחרונים שלה מול וושינגטון: נמל דוקם בעומאן ודוחה בקטר.
בכך השמידה אירן את נתיבי היציאה של עצמה מהמשבר. בסיס חיל-האוויר אל-עודייד, השוכן 35 קילומטרים דרומית-מערבית לדוחה, הוא המתקן הצבאי האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון ומארח את מרכז המבצעים האווירי המשולב שמתאם את התקיפות האמריקניות ב"מבצע זעם אפי". קטר היא בו-זמנית המדינה שהותקפה, המארחת של מרכז הפיקוד המפציץ את אירן, המדינה שתיווכה את ההישרדות הדיפלומטית של טהרן, והמדינה השולטת על שוק הגז שבו אירן זקוקה לתפקוד כדי למכור את הפחמימנים שלה.
טהרן לא תקפה אמירות קטנה במפרץ, אלא את הצומת הפיננסי, האנרגטי והדיפלומטי שחיבר אותה למערכת הכלכלית המערבית. הנקמה הקטרית לא תופיע על מסלול של טיל, אלא במאזני הרווח וההפסד, בחוזי גז עתידיים ובסגירת ערוצים דיפלומטיים שככל הנראה לא ייפתחו מחדש בזמן הקרוב.
המהלך האירני נגד שותפתה העסקית הגדולה ביותר במפרץ מסמן שלב חדש של הסלמה, שבו טהרן מוכנה להקריב את נכסיה הכלכליים והדיפלומטיים האחרונים לטובת עימות חזיתי. דוחה, מצדה, כבר החלה בתיאום מהלכים מול בירות המערב כדי להבטיח שהמענה יכה בלב האינטרסים הכלכליים של אירן.