האסטרטגיה של אירן אינה מהווה הפתעה עבור גורמי המקצוע. מדובר למעשה בתוכנית האירנית ארוכת השנים, המבוססת על ההבנה כי אל מול העליונות הצבאית של ארה"ב וישראל, הכלי האפקטיבי ביותר העומד לרשות טהרן הוא ערעור הכלכלה העולמית. האיום בסגירת מצר הורמוז ותקיפת יצרניות הנפט והגז השכנות נועד לייצר לחץ בינלאומי כבד, אולם קיימים ספקות כבדים אם במערב לא נערכו מראש לתרחיש מסוג זה.
האמריקנים נערכים לאפשרות של תקיפה באירן כבר חודשים רבים, מהלך שגרר תגובות שרשרת בשווקים. סין, שזיהתה את המגמה, אגרה נפט וזהב בכמויות חריגות, בעוד שסעודיה הגדילה בחשאי את התפוקה בכחצי מיליון חביות ביום מאז ראשית פברואר. במקביל, הממשל האמריקני פעל להשתלטות על נתיבי האספקה מוונצואלה ושחרור של כמיליון חביות נוספות לשוק מדי יום, תוך מילוי המאגרים האסטרטגיים (SPR).
היערכות מוקדמת זו היא הסיבה העיקרית למחירי הנפט הנמוכים שנרשמו בחודשים האחרונים. נכון לעת הזו, הזינוק הנוכחי במחירים נובע מחוסר ודאות גאופוליטי ולא ממחסור ממשי, שכן השוק עודו מוצף בנפט וגז. ההיסטוריה מלמדת כי משברי אנרגיה המבוססים על חשש מפני עימות נפתרים במהירות יחסית, כל עוד לא נוצר שיבוש פיזי באספקה לטווח ארוך.
תגובת השווקים נותרה מתונה יחסית וללא סממני היסטריה. גם בתרחיש שבו מחיר חבית נפט יגיע ל-120 דולרים, המדינות המחזיקות ברזרבות יוכלו למתן את ההתייקרות באמצעות שחרור המלאים הקיימים. המדינות מעדיפות ככלל שלא לגעת במצבורי החירום, אך במקרה של חסימה ממושכת של המצרים, ארה"ב וסעודיה צפויות להשתמש ברזרבות האסטרטגיות כדי להגן על כיסו של הצרכן.
מול "נשק יום הדין" האירני, ארה"ב צפויה לפעול בכוח לאבטחת השיט במצר הורמוז. המשימה המורכבת ביותר תהיה הרגעת חברות הביטוח הימי, אך הצי האמריקני מחויב לפעול במהירות כדי למנוע השפעה ישירה על יוקר המחיה בארה"ב. במקביל, נרשמת עצירה מכוונת בייצוא ה-LNG הקטרי, שנועדה לייצר מנוף לחץ על וושינגטון לסיום המתקפה, למרות שלדוחה אין אינטרס בחיזוק המשטר בטהרן.
הנהנית המרכזית מהמשבר היא רוסיה, שכל עליית מחיר מספקת לה מרחב נשימה כלכלי. סימן נוסף לעימות המתרחב הוא ההסכם שנחתם בין סין לרוסיה לייצוא של 370 אלף חביות ביום, שהחל בראשית פברואר. בתי הזיקוק בסין מעדיפים לרכוש נפט רוסי, הנחשב "בטוח" יותר להובלה יבשתית, גם אם מחירו גבוה יותר, וזאת כדי להימנע מהסתמכות על נתיבי שיט המצויים בסכנת סגירה מיידית.
ההיערכות המוקדמת של המעצמות וגיוון מקורות האספקה מעידים על כך שהעולם המערבי אינו מוכן להיות בן ערובה של איומי סגירת המצרים. המאבק הנוכחי בשוק האנרגיה הוא קרב של סבולת ואספקה, שבו היכולת לשחרר רזרבות ולתפעל נתיבי שיט חלופיים תכריע את עוצמת הפגיעה בכלכלה הגלובלית.