אנחנו בשעת קיפול המציאות לאחור. במשך שנתיים וחצי פתחנו עוד ועוד חזיתות כשאנחנו עוברים מהרשע הקטן לגדול יותר ולענק. מעזה לחות'ים, לחיזבאללה ולאירן. בפעם הראשונה שאירן תקפה אותנו, כולנו החסרנו נשימה, ככה גם היה אל מול איומי נסראללה. עכשיו זה לא מזיז לנו.
המלחמה הנוכחית התחילה ישירות מול הענק, שכבר לא כזה גדול, היא משכה בתנועת מטוטלת חזרה את חיזבאללה לאירוע כשהוא כבר כלב מסכן ופצוע, החות'ים בקרוב יחזרו ואולי גם חמאס יחשוב שזה זמן טוב להפר את הפסקת האש.
תמיד אמרו לנו שאנחנו אוכלים סושי, אבל לכל מטבע יש שני צדדים, ואלה שלא אוכלים סושי לפעמים גם לא חושבים בהגיון. "הם לא חושבים כמונו", יש סיבה רק שהפעם זה מהכיוון האחר בדיוק. "אנחנו חושבים בראש מערבי" ובגלל זה לא מבינים למה לאירנים לתקוף בקפריסין ולהרחיב את מעגל האש.
מלחמת 7 באוקטובר הולכת ונסגרת מול עינינו ממש בימים אלו, אירן תובס, חיזבאללה יושמד, ואולי גם חמאס יוכרע סופית, האירוע הפלשתיני נדחק לשוליים שוב, מדינות ערב המתונות משתפות פעולה צבאית עם ישראל ויחזרו לנורמליזציה. וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר. פורים שמח!