אירן תקפה בסיסים אמריקניים בעירק, כווית, קטר, בחריין, איחוד האמירויות, ירדן וערב הסעודית. היא פגעה בנמל דוקם בעומאן ובבסיס חיל-האוויר המלכותי הבריטי באקרוטירי שבקפריסין, ושיגרה טילים לעבר ישראל. עם זאת, היא לא נגעה בטורקיה. בסיס אינצ'ירליק, מהפלטפורמות הקדמיות החשובות ביותר של ארה"ב במזרח התיכון, שוכן בדרום טורקיה. בסיס קורצ'יק מאכלס מכ"ם של נאט"ו המזין מודיעין לישראל, ומטוסי שליטה ובקרה של נאט"ו מבסיס קוניה שינו מסלולים לעבר אירן ימים לפני התקיפות. למרות נוכחות כוחות אמריקניים במתקנים רגישים רבים בטורקיה, אירן לא תקפה אף אחד מהם.
ההסבר המקובל מתמקד בסעיף 5 של אמנת נאט"ו, לפיו תקיפה נגד טורקיה פירושה מלחמה עם 32 מדינות. מומחים באוניברסיטת אנקרה ציינו כי מהלך צבאי ישיר נגד טורקיה עלול לדחוף את הסכסוך מעבר לגבולות הניתנים לניהול. אך הסבר זה חלקי בלבד. בינואר 2026 דווח כי ארגון המודיעין הלאומי הטורקי (MIT) הזהיר את משמרות המהפכה מפני לוחמים כורדים המבקשים לעבור מעירק לשטח אירן. מדובר בחברה בנאט"ו המעבירה מודיעין מבצעי רגיש לאירן בזמן שארה"ב וישראל נערכות לתקוף אותה.
באותו חודש בירך ארדואן את נשיא אירן פזשכיאן על טיפולו במחאות דצמבר, תוך אימוץ הנרטיב של טהרן לפיו מדובר במזימות טרור בגיבוי זר הקשורות לישראל. עם פרוץ התקיפות ב-28 בפברואר, גינה ארדואן את הפעולות האמריקניות והישראליות כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי, הביע צער עמוק על מותו של חמינאי והציע תנחומים לעם האירני. הוא אף מנע מכוחות ארה"ב גישה למרחב האווירי, היבשתי והימי של טורקיה לצורך פעולות נגד אירן, ובמקביל נעצרו בטורקיה עיתונאים שתיעדו את המתרחש בקרבת בסיס אינצ'ירליק.
ההערכה הישירה היא שטורקיה אינה ניטרלית אלא מהווה גורם מאפשר עבור אירן. אנקרה פועלת מתוך מערכת הביטחון המערבית כשותפה אסטרטגית של טהרן. משרד האוצר האמריקני כבר הטיל סנקציות על ישויות טורקיות הקשורות להתחמקות מסנקציות אירניות ולתוכניות הכטב"מים והטילים של משמרות המהפכה. המנגנון העמוק יותר הוא פחד מבני: טורקיה חולקת גבול ארוך עם אירן שבה חיים מיליוני כורדים. קריסת הרפובליקה האיסלאמית עלולה להוביל למשבר פליטים אדיר ולהקמת מדינה כורדית על גבולה, לצד אובדן חוזי גז חיוניים. ארדואן אינו זקוק לניצחון אירני, הוא זקוק להישרדות המשטר.
כך אירן חסה על טורקיה, וטורקיה מגנה את המלחמה תוך אירוח תשתיות המעקב שאפשרו אותה. עבור וושינגטון היא פלטפורמה חיונית של נאט"ו, עבור אירופה היא חוצץ הגירה, עבור רוסיה היא מסדרון אנרגיה, ועבור טהרן היא בעלת הברית השקטה שלעולם לא תיתן למשטר ליפול. השחקן המסוכן ביותר במלחמה זו אינו זה שיורה את הטילים, אלא זה שהפך את עצמו לבלתי ניתן להחלפה עבור כל הצדדים בו-זמנית.