חברת קטר אנרג'י הכריזה על מצב של כוח עליון (Force Majeure), צעד משפטי שמשמעותו חוסר יכולת לספק את התחייבויותיה ומניעת אפשרות לתביעות משפטיות מצד הלקוחות. אין מדובר עוד בשיבוש זמני בשרשרת האספקה אלא בקריסה חוזית מוחלטת. ההכרזה הרשמית קובעת כי אירוע בלתי צפוי שאינו בשליטת החברה הפך את מימוש החוזים לבלתי אפשרי, ובכך בוטלו למעשה ההתחייבויות לרוכשים. הגז עליו הסתמכו השווקים אינו זמין עוד, ולרוכשים אין סעד משפטי לקבלתו.
ההשלכות על השוק האסייתי הן דרמטיות, שכן 82% מהגז הטבעי הנוזלי (LNG) של קטר מיועדים ליבשת זו. סין מסתמכת על קטר עבור 30% מכלל יבוא הגז שלה, הודו נשענת על נתח של 42% עד 52%, קוריאה הדרומית על כ-14% עד 19% וטייוואן על 25%. ביפן כבר החלו בביצוע קיצוב לשוק המיידי (Spot Markets), כאשר מחירי הייחוס באסיה זינקו ב-39% ביום הפסקת הייצור. הכרזת הכוח העליון הופכת את המצב הזה לקבוע עד להודעה חדשה.
חברות הודיות כבר צמצמו את אספקת הגז לתעשיה בשיעור של 10% עד 30%. אין מדובר בהתאמת שוק שגרתית, אלא במפעלים הפועלים בתפוקה מופחתת ברחבי היבשת המאוכלסת בתבל, כתוצאה משיגור הכטב"מים של אירן לעבר מתקני ראס לאפן. השוק טרם הפנים את לוחות הזמנים המורכבים: נדרשים שבועיים להפעלה מחדש של תשתית הנזלה לאחר השבתה קרה מלאה, ושבועיים נוספים להגעה לתפוקה מלאה. מדובר במינימום של ארבעה שבועות ללא ייצור, תחת הנחה שלא יבוצעו תקיפות נוספות או שיתגלו עיכובים בבדיקות הבטיחות.
המלחמה נמשכת, ובהיעדר ערבויות ביטחוניות או לוח זמנים ברור להפעלה מחדש, השוק נותר ללא רצפת מחיר. כל חוזה גז באסיה הפך לבעיה של השוק המיידי, וכל בעיה בשוק זה הופכת לבעיית אינפלציה המגולגלת לפתחם של הבנקים המרכזיים. מה שהחל כעימות צבאי במזרח התיכון, מחלחל כעת לכל מפעל, תחנת כוח וחשבון גז ברחבי אסיה.
המשבר הנוכחי ממחיש את הפגיעות העמוקה של שוק האנרגיה העולמי לאירועים ביטחוניים במפרץ הפרסי. בעוד המעצמות מנסות לאמוד את הנזקים ארוכי הטווח, התעשיה הכבדה באסיה נאלצת להתמודד עם מציאות של חוסר ודאות אנרגטי ועלויות ייצור מאמירות.