אירן מספקת לרוסיה כטב"מים מסוג שאהד (Shahed) לצורך תקיפות באוקראינה מאז שנת 2022. כעת, הפנטגון ביקש מאוקראינה לסייע בנטרול כטב"מים אירניים במפרץ הפרסי. אין מדובר באירוניה, אלא בתפנית האסטרטגית המהודרת ביותר של המלחמה הזו. הכלכלה שעומדת מאחורי המהלך הזה הפכה את השיחה הזו לבלתי נמנעת.
ייצור כטב"ם שאהד אירני בודד עולה כ-30,000 דולר. לעומת זאת, טיל יירוט בודד של מערכת הפטריוט עולה 1.5 מיליון דולר. על כל דולר שאירן מוציאה על בניית כטב"ם, איחוד האמירויות נדרשת להוציא בין 20 ל-28 דולר כדי להפילו. לאירן יש עשרות אלפי כטב"מים, בעוד למדינות המפרץ יש מספר מוגבל של טילי פטריוט וקצב ייצור מוגבל להחלפתם.
היחס הזה מהווה מצור פיננסי בתנועה איטית. אירן אינה צריכה לחדור את ההגנה האווירית של המפרץ; היא רק צריכה לרוקן את המלאים מהר יותר ממה שניתן למלא אותם. אוקראינה בילתה שלוש שנים בפתרון הבעיה המדויקת הזו. כאשר רוסיה החלה להפעיל את השאהדים האירניים נגד ערים באוקראינה (ספטמבר 2022), קייב לא יכלה להרשות לעצמה לשרוף טילים של 1.5 מיליון דולר נגד כטב"מים זולים לאורך זמן.
המהנדסים האוקראינים בנו משהו שונה: כטב"מים מיירטים. מדובר בכלים קטנים, מהירים וזולים, שנועדו במיוחד להשמיד כטב"מים אחרים בשבריר מהעלות. יחס היירוט אינו עומד עוד על 1:50, אלא קרוב יותר ל-1:1. כטב"ם משמיד כטב"ם, והכלכלה מתהפכת. אוקראינה הפכה ממעבדה עולמית לניסוי לוחמת הכטב"מים האירנית למומחית המובילה בעולם בהבסתה.
כעת הפנטגון, הצופה בהגנה האווירית של המפרץ מכלה את מלאי המיירטים מול נחילי השאהד, הרים את הטלפון לקייב. האדריכלות הגיאופוליטית של הרגע הזה ראויה לבחינה: אירן חימשה את רוסיה; רוסיה השתמשה בנשק זה כדי לפתח טקטיקות; אוקראינה הביסה את הטקטיקות תחת אש ובנתה אמצעי נגד; מדינות המפרץ קונות כעת את האמצעים הללו כדי להביס את הנשק האירני המקורי.
דוקטרינת הכטב"מים של טהרן השלימה מעגל המסתייים בכך שהכטב"מים שלה ניצודים על-ידי טכנולוגיה שנולדה מתוך הלחימה בהם. זהו אינו הערת שוליים למלחמה, אלא כלכלת המלחמה של המאה ה-21 הפועלת בזמן אמת.