יורם הוא אוטודידקט שהונחה על-ידי הצירת רחל לניר. עבודותיו ניחנות בפשטות וספונטניות. סגנון הציורים נע בין הסגנון הנאיבי בתחילת הדרך לפיגורטיבי אימפרסיוניסי בהמשכה. לעיתים הוא מניח את הצבעים בפקטורה עבה המדגישה את האיכות המרקמית שלהם. בכמה מהם יש משמעות סמלית לשימוש בצבעים, כמו בצבע האדום המסמל דם המופיע בשמי אחד מהציורים על ירושלים.
נאמנותו לתולדות משפחתו ותולדות המדינה ולנופי ארצנו ובעיקר ירושלים חוברים יחד עם זיכרונו הצילומי ויכולת הציור שלו ויוצרים גוף רציני של ציורים מתעדים. כפי שכתוב בקומוניקט המלווה את התערוכה: "אני מספר ומצייר, אומר וקורא למשפחה הרחבה, לאחי הלוחמים גיבורי התהילה, למפקדים והמנהיגים, לנבחרי העם ולבונים, כולם הם קהל היעד שלי תמיד" על הפלא הגדול של תקומת הם היהודי מתוך הגלות מתוך אפר השואה. ההאחזות והבניין באדמה הטובה הזאת, בין תושביה הערבים. הקמת המדינה, הצמיחה, ההתיצבות של העם היהודי מכל התפוצות על רגליו. המלחמות, הקרבות, הקורבנות וההישגים עד ימינו לתפארת מדינת ישראל".