האירועים שהתפתחו מול חופי סרי לנקה בין ה-18 בפברואר ל-25 בפברואר 2026, החלו באווירה של שיתוף פעולה בינלאומי. המשחתת האירנית IRIS Dena עגנה בנמל ויסאקאפאטנאם שבהודו לצורך השתתפות בתרגיל MILAN 2026 - אחד התרגילים הימיים הרב-צדדיים הגדולים בעולם. 50 מדינות, ובהן הודו ואירן, הפגינו נוכחות משותפת בנמל, קיימו אימונים משותפים והחליפו מחוות דיפלומטיות באווירה רגועה של אמון הדדי.
עם סיום התרגיל (25.2.26), עזבה המשחתת את הודו והחלה בהפלגה חזרה לכיוון אירן. השקט הופר ביום ד' (4.3.26) בשעה 05:08 בבוקר (זמן מקומי), כאשר התקבל אות מצוקה מכיוון ה-IRIS Dena, ששהתה כ-40 מיילים ימיים מנמל גאלה שבדרום סרי לנקה. צוללת אמריקנית שיגרה טורפדו שפילח את גוף הספינה האירנית והוביל לטביעתה המיידית בלב ים.
מתוך צוות של 180 ימאים, חולצו עד כה 87 גופות ו-32 ניצולים, בעוד שגורלם של 61 אנשי צוות נוספים אינו ידוע. חיל-הים של סרי לנקה פעל לחילוץ הנפגעים מהמים, ובתי החולים במדינה החלו בטיפול בניצולים. על-רקע הטרגדיה, מתרבים הדיווחים כי המשחתת ביקשה אישור כניסה לנמל גאלה לפני התקיפה, אך נענתה בשלילה במשך למעלה מ-11 שעות - מידע שטרם אומת רשמית אך עשוי לשנות את התמונה המשפטית וההומניטרית של האירוע.
שר בממשלת סרי לנקה, ד"ר נלינדה ג'ייטיסה, הודיע לפרלמנט (5.3.26) כי כלי שיט אירני שני, ה-"Bushehr", נמצא במים בינלאומיים סמוך לגבול הימי של המדינה וזוכה לסיוע מקסימלי. במקביל, דיווחים על כלי שיט אירני שלישי המפליג באזור מעוררים דאגה, אף שטרם נמצא להם אישור רשמי במערכות המעקב הימיות.
התקיפה האמריקנית נחשבת לחיסול המאושר הראשון של ספינת מלחמה על-ידי צוללת מאז מלחמת העולם השנייה. סרי לנקה, הנמצאת בתהליכי שיקום מקריסה כלכלית, מוצאת עצמה כעת כנאמנה הומניטרית של זירת קרב ימית, תחת עיניהן הבוחנות של וושינגטון, בייג'ינג, ניו דלהי וטהרן, ללא יכולת אמיתית לשמור על ניטרליות בתוך העימות הצבאי המשמעותי ביותר באוקיינוס ההודי מאז המלחמה הקרה.