בתקופות של מתח מתמשך גם אנשים רגועים עלולים לחוות התקף חרדה שמרגיש לעיתים כמו אירוע לבבי. יואב רודניקי, פסיכולוג קליני מדריך, מנהל מרפאת ברה"ן ילדים ונוער במחוז מרכז במאוחדת, מסביר איך מזהים התקף חרדה מה ההבדל בינו לבין אירוע לבבי, ואיזה סיוע נכון להגיש
תושבי ישראל חיים במצב חירום מתמשך כבר למעלה משנתיים. דריכות חוזרת ונשנית, אזעקות רבות והצורך לעקוב אחר עידכונים בזמן אמת, שוחקים בהדרגה את משאבי החוסן האישיים שלנו. עבור חלק מהאנשים, השחיקה הזאת מתבטאת בעלייה בעוצמת תסמיני החרדה, ולעיתים אף בהתקפי חרדה המלווים בתחושות גופניות קיצוניות.
התקף חרדה הוא אירוע פתאומי של פחד עז, המלווה בתסמינים גופניים משמעותיים, שלרוב מגיעים לשיא בתוך דקות וחולפים בהדרגה. עכשיו, כאשר אזעקות נשמעות שוב באזורים רבים בארץ והמעבר בין שגרה לחירום מתרחש בתוך שניות, הגוף נכנס למצב דריכות, תגובה תקינה למצב איום. אולם כאשר החשיפה מתמשכת, ולעיתים עוד לפני שנשמעת אזעקה, הגוף כבר דרוך בציפייה ומערכת החירום הפיזיולוגית עלולה להגיב בעוצמה גבוהה מהנדרש. אצל חלק מהאנשים, תגובה זו מתפתחת לכדי התקף חרדה.
בכל פעם שאנחנו שומעים את ההתרעה של פיקוד העורף, רובנו נדרכים ואפילו נבהלים, שולחים יד מהירה לנייד להשתיק את ההתרעה, ורק לאחר מכן מתפנים לגשת לכיוון המרחב המוגן, ואנחנו נשארים דרוכים - מתי האזעקה תגיע. התמשכות האירוע, וכאמור הפגיעה במשאבי החוסן שלנו, חושפים אותנו לתסמינים עוצמתיים יותר של חרדה. לא מעט מדווחים גם על תחושות גופניות הנראות לא פעם "כהתקף לב". חשוב להבין מה ההבדל ביניהם למקרה שאנחנו או מישהו בסביבתנו עוברים מצב של התקף חרדה.
התקף חרדה (פאניקה), הוא תגובה חדה ומהירה של מערכת החירום בגוף, המתבטאת בגל פתאומי של תסמיניים גופניים ונפשיים. לרוב הוא מתפתח במהירות, מגיע לשיא בתוך דקות וחולף בהדרגה. התסמינים הנפוצים של התקפי חרדה הם:
- דפיקות לב מואצות או חזקות.
- קוצר נשימה, תחושת מחנק או לחץ בחזה.
- סחרחורת, רעידות, או הזעה מוגברת.
- פחד מאובדן שליטה, שיגעון או מוות.
בשל העוצמה הגופנית, לא פעם אדם החווה התקף חרדה סבור שמדובר באירוע לבבי. התחושות מוחשיות מאוד - הלב דופק במהירות, הנשימה מתקצרת ולעיתים מופיע לחץ בחזה. בתקופה שבה הגוף דרוך ממילא בעקבות אזעקות ואי ודאות, הנטייה לפרש את התחושות כסכנה ממשית מתחזקת.
כפי שהסברנו, התקף חרדה מתפתח במהירות, מגיע לשיא בתוך דקות ונוטה לדעוך בהדרגה. באירוע לבבי לעומת זאת, הכאב לרוב אינו חולף מעצמו בתוך זמן קצר ועלול להיות מלווה בהחמרה מתמשכת או בתסמינים נוספים. עם זאת, בכל הופעה ראשונית של כאב חזה משמעותי או תסמינים חריגים, ובוודאי כאשר קיימים גורמי סיכון רפואיים, יש לפנות לבדיקה רפואית.
מה ניתן לעשות על-מנת להקטין את השפעות התקף החרדה?
הדבר החשוב ביותר, הוא
להזכיר לעצמנו שזה מצב חולף. זו לא אמירה פשוטה לאור התחושות הקשות שזה מעורר אבל אם נצליח להגיד משפט קצר וברור דוגמת 'זה התקף חרדה, זה יעבור', זה יכול לסייע לנו להפחית את ההשפעה של ההתקף וההסלמה שלו. אם אנחנו נמצאים ליד אדם שחווה התקף חרדה, רצוי לשוחח איתו ולהזכיר לו את זה.
הכנה מראש של כרטיס עזרה ראשונה - ניתן לעשות זאת בנייד, בפתק או בכל מקום שיהיה איתנו וניתן יהיה להגיע אליו בפשטות. מדובר בכרטיס אותו נשלוף כאשר נחוש את ההתקף, וההוראות הרשומות בו יעזרו לנו לשלוט במצב. צריך לזכור כי בזמן של התקף חרדה היכולת שלנו "לחשוב בצורה בהירה" נפגעת, וכל תשומת הלב תופנה לתחושות הקשות. לכן רישום הפעולות הנדרשות בכרטיס עוזר בניהול המצב. כדאי לכתוב משפט מרגיע שנוכל לקרוא בזמן ההתקף, כמו 'זה התקף חרדה, זה מבהיל אבל זה יעבור, אני לא בסכנת חיים', ולהזכיר לעצמנו על גבי הפתק לנשום נשימות איטיות: לשאוף אוויר דרך האף (ארבע שניות), להחזיק (שתי שניות), ולשאוף לאט דרך הפה (שש שניות) ולחזור על הפעולה פעמיים.
טכניקת קרקוע 5-4-3-2-1 - זהו סביבכם חמישה דברים שאתם רואים בצבע מסוים (לדוגמה דברים ירוקים), ארבעה דברים עגולים (לדוגמה גזע של עץ, צמיג של מכונית), שלושה קולות שאתם שומעים (ציוץ של ציפורים, דלת נטרקת), שני ריחות (ריח של לחם ממאפיה קרובה, פרח באדנית) ודבר אחד נעים שאתם יכולים לגעת בו (כמו בד, ללטף את הלחי).
שינוי תחושתי - שטפו פנים במים קרים או החזיקו ביד קוביית קרח. אמרו לעצמכם או למי שבסביבתכם 'זה היה התקף חרדה. זה לא נעים אבל הוא עבר. עכשיו אני יכול להמשיך הלאה'.
חשוב לזכור
להזיז את הגוף. אנחנו יודעים שהדבר האחרון שאנשים רוצים או מנסים לעשות בזמן התקף חרדה הוא לזוז מהמקום. לפעמים התחושה היא של קפיאה במקום, ותזוזה נחווית כהיפך הגמור ממה שכדאי לעשות ברגע זה. אולם הליכה, ביצוע תנועות מתיחה כמו הזזת הידיים למעלה ולמטה, קפיצות קלות במקום, או כל תנועה אחרת, יכולים לעזור להחזיר את תחושת השליטה בגוף. בדרך זו אנחנו מסמנים כי 'הכל בסדר" ואנחנו לא במצב מסכן חיים.
הרפיית שרירים - זו טכניקה מורכבת יותר שמומלץ לתרגל אותה מראש על-מנת להפוך אותה ליעילה יותר. הטכניקה כוללת כיווץ ואז הרפיית השרירים - כך אנו מאותתים לגוף שמצב החירום הסתיים. יש הרבה מאוד טכניקות להרפיית השרירים, כולן מבוססות על אותו רעיון: כיווץ חזק של קבוצת שרירים - לספור בלב עד חמש ואז להרפות את השרירים. לדוגמה: ישיבה בסיכול רגליים ולחיצת הרגליים כלפי הריצפה כך שאנחנו מרגישים את מתח השרירים ברגלים, לספור עד חמש, ואז לשחרר בעדינות את השרירים (על-ידי הזזת הרגליים) או כיווץ שרירי הבטן ודחיפתם כלפי הגב ולשחרר אחרי חמש שניות.
מיינדפולנס - טכניקת המיינפולנס מוכרת מזה שנים רבות. הטכניקה עוזרת לנו בהפניית קשב למציאות בלי שיפוטיות. במילים אחרות, לשים לב למה שאני מרגיש כאן ועכשיו בלי לשפוט זאת כ'טוב' או 'רע'. זו טכניקה שלא מתאימה לשימוש בפעם הראשונה תוך כדי התקף. אולם תרגול מראש של מספר תרגילי מיינדפולנס (אותם ניתן למצוא באינטרנט או בספרי תרגול בכל חנות ספרים) ואז שימוש שלהם במצבי חרדה יכול לתרום רבות להקטנת ההשפעה של החרדה.
התקף חרדה הוא תגובה עוצמתית של הגוף למציאות מתוחה, אך הוא ניתן לזיהוי ולוויסות. ההבנה מה קורה ברגעים האלה, וההיכרות עם כלים פשוטים להתמודדות, יכולות לצמצמם את העוצמה ואת הפחד מפני הפעם הבאה. בכל מקרה של ספק רפואי, חשוב לגשת לרופא ולהיבדק. אם מצבי החרדה חוזרים, מומלץ בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי קליני המוכר במחקר כבעל השפעה רבה ומהירה יחסית על המצב.