הנושאים כוללים גם נושאים הקשורים לימים של רגיעה אך גם לימים של מלחמה. לדוגמה בגן הפסלים מוצבים פסלים של צבי לחמן שנעשו בטכניקה מיוחדת של יציקת ברונזה המתארים "לוחמת נחה" ו"פייטה - אם מבכה את בניה. פסל מרשים, ארס פואטי, של יגאל תומרקין העשוי פלדת קורטן, תחת הכותרת: "בין חצץ לבין חתך הזהב, בין מקדש לבין מספנה". עופרה צימבליסטה מיוצגת בפסל "מצב האדם", המתאר שלוש דמויות אדם בגודל טבעי שנראות כאילו קפאו באמצע תנועה. הן משולבות עם תרנים ששימשו בעבר כתרנים להנפת דגלים בטקסים. האחת מטפסת על התורן והאחרות ישובות למעלה. עבודות בזלת מאזור מגוריו של דויד פיין, בגולן, באר המתכת המרשימה של יעקב דורצ'ין חתן פרס ישראל לפיסול, שתערוכה של עבודותיו אמורה להיפתח ב-12 למרץ בגלריה גורדון בתל אביב, פסל ברזל של יחיאל שמי ועוד. טליה דגן אחותו של יואב דגון הייתה הרוח החיה מאחורי פרויקט הקמת גן פסלים לזכרו של יואב אחיה, שנעשה בשיתוף עם עיריית רמת השרון.

הגן ממוקם בשדרות ויצמן ברמת השרון, בהמשך הרחוב (ז'בוטינסקי) בו התגוררו הוריו של יואב אירמה ואביגדור דגון. האומנים שתרמו את עבודותיהם (בשיתוף עם ארגונים ומשפחות שעזרו במימון), הכירו את יואב והוקירו אותו ואת פועלו, בעיקר בהעלאת קרנו של הפיסול הישראלי. נוצר תמהיל מעניין של פסלים במידות גודל שונות, העשויים מחומרים מגוונים, שהוצבו במרווחים בין העצים של השדרה ברחוב ויצמן. הגן תוכנן כך שהפסלים יוצבו במרחב העירוני ממזרח למערב, מהמרכז העירוני הסואן לעבר השדות. התחלתו בפינת הרחובות סוקולב ויצמן והוא ממשיך מערבה לעבר אזור מגורים שקט יותר, המגיע בהמשכו לשביל הליכה בשדות ולדרך עפר המובילה למשתלות מיוחדות, (גן עד לדוגמה).

בין האומנים המציגים, אומנים ותיקים וצעירים יותר. הפסלים המוצגים הם של האומנים: מנשה קדישמן שעבודתו "סוס ארץ מולדת", מתארת סוס שפניו הם שילוב של פני אדם ופני חיה, במרכז בטנו פתח המראה נוף סכמטי של בתים קטנים, שדה ועצים. למרגלות הסוס יש ראש המייצג את קורבנות השואה. יגאל תומרקין מציג פסל העשוי מעמוד צהוב תחת הכותרת "מחווה לגויה". יעקב דורצ'ין מציג פסל פלדה הנקרא "שן" ומייצג את השימוש החוזר שלו בשאריות פלדה ומתכות אחרות שהוא מוצא במספנות. צבי לחמן מעצב בפסל אופקי עשוי ברונזה, המונח על הגבהה מבטון, את אביו ואותו ישובים אחד מול השני ומשחקים שחמט. דרך העבודה המיוחדת שלו בברונזה מייצרת מרקם מיוחד המזכיר מגדלי חול בים, או טפטוף חלב של נר, עופרה צימבליסטה מציגה שני פסלי ברונזה של נשים במידת גודל טבעית. באחד נראית אישה יושבת ובידה כלי מיתרים. בשני "אישה עם שלבי סולם" - דמות אישה כשהיא עומדת על שלבי סולם אופקיים הנראים כמו מזבח, כשהיא מטפסת כלפי מעלה וכשהיא אוחזת בידיה שלבים אופקיים של הסולם (חווקים), שאינם מחוברים למוטות האורך (זקפים). (ראו צילום). עבודה אניגמטית שנתונה לאינטרפרטציות שונות.

יגאל מירון בונה "תחנת ממסר מס. 11", דויד פיין מציב סלע בבזלת גדול ממדים ועליו חריתות המזכירות ציורים פרהיסטוריים. האומנים הנוספים הם ברני פינק, משה שק, דורון בר אדון, דויד גרשטיין, מוטי מלר, טניה פרמינגר ודינה רקנאטי. תרומה נהדרת לעיר ויד לזכרו של אדם יקר שתרם רבות להעלאת מעמדו של הפיסול הארץ ישראלי.