המלחמה עכשיו באירן מגלה לנו, שמבצע "עם כלביא" היה רק סבב. המלחמה בחיזבאללה מגלה לנו, שמבצע הביפרים המרהיב וחיסול נסראללה - היו רק סבב. ברור לכולנו שגם השנתיים של הלחימה בעזה היו רק סבב. איך יוצאים מזה?
מוסיפים למסמך רוח צה"ל מילה אחת קטנטנה שהפרופסורים אסא כשר ואבי שגיא הקפידו מאוד שלא תהיה שם. נ י צ ח ו ן.
ניצחון זה לא השמדת יכולות. ניצחון זה לא השמדת תשתיות. ניצחון זה לא הצהרות מתלהמות. ניצחון בגבולות ארץ ישראל זה כיבוש, גירוש והתיישבות. ניצחון מחוץ לגבולותינו זה דגל לבן שמניף האויב. כניעה ללא תנאי. ניצחון זה מעבר מתודעה מתגוננות לתודעה התקפית ויוזמת.
ניצחון זה שהאויב מבין שאתה אשכרה רואה בשטח שעליו הוא יושב עכשיו פוטנציאל להתרחבות וביסוס מעמדך כמעצמה אזורית (כן, בדיוק כמו ארדואן, כמו ג'ולאני, כמו טראמפ - כמו כל הזאבים שסביבך) והוא נזהר מאוד שלא לתת לך תירוץ לממש את השאיפות ההגמוניאליות שלך.
ניצחון זה משהו שמתחיל ונגמר אצלנו בתודעה - האם אנחנו כאן כדי להישאר ולממש ייעוד ובשורת תיקון עולם בת אלפי שנים, או שאנחנו נטע זר שרק יודע להרחיק לזמן קצר את הבאים עליו להשמידו שממתין לפוגרום הבא?