מן הראוי להבדיל בין שליטה אווירית שמהווה פרמטר, אומנם חשוב, לניצחון, לחלום "הניצחון המוחלט". שליטה אווירית היא בראש ובראשונה תנאי מבצעי. היא מאפשרת חופש פעולה, איסוף מודיעין, פגיעה בתשתיות, ולעיתים גם הגנה טובה יותר על כוחות הקרקע. היא מעניקה יתרון טקטי משמעותי ולעיתים אף מכריע בשדה הקרב. אך יתרון כזה, חשוב ככל שיהיה, איננו זהה לניצחון.
ניצחון במלחמה הוא תוצאה רחבה בהרבה. הוא נמדד בשאלה האם הושגו היעדים הפוליטיים שלשמן נפתחה המלחמה. האם המציאות האסטרטגית השתנתה לטובת המדינה שפתחה בה, והאם היריב איבד את יכולתו או את רצונו להמשיך בלחימה. כל עוד תנאים אלו אינם מתקיימים, שליטה אווירית נותרת כלי, לא תוצאה.
ההיסטוריה הצבאית מלאה בדוגמאות לכך. למשל, מלחמת ויטנאם (1973-1965).
לארצות הברית הייתה עליונות אווירית כמעט מוחלטת. חיל-האוויר האמריקני הפעיל עשרות אלפי גיחות תקיפה, הפציץ תשתיות, כבישים, נמלים ויעדים צבאיים בצפון ויטנאם ובדרום. למרות זאת, העליונות הזו לא הכריעה את המלחמה. צפון ויטנאם המשיכה להילחם, והמלחמה הסתיימה למעשה בנסיגה אמריקנית ובניצחון צפון ויטנאמי.
גם במלחמת לבנון השנייה (2006) לישראל הייתה עליונות אווירית ברורה מול חיזבאללה. חיל-האוויר פעל באופן חופשי בשמי לבנון ופגע במטרות רבות. למרות זאת, הארגון המשיך לשגר רקטות לאורך רוב ימי הלחימה והמלחמה הסתיימה ללא הכרעה ברורה. גם בימים אלו, עדיין לא רואים סיום לירי זה.
מדינות החזיקו ביתרון אווירי ברור, אך לא הצליחו להכריע את המערכה. הסיבה פשוטה. מלחמות מוכרעות לעיתים קרובות על הקרקע, בתודעה הציבורית, בכלכלה, וביכולת הפוליטית להמשיך להילחם. מטוסים יכולים להשמיד מטרות, אך אינם יכולים לבדם לכפות סדר מדיני חדש. לכן, כאשר עתה, נשמעות הצהרות על "שליטה מוחלטת באוויר", כדאי לשאול שאלה פשוטה. שליטה באוויר מעל מה בדיוק. מעל שטח שבו האויב עדיין מתפקד? מעל אוכלוסייה שאינה נכנעת? מעל זירה שבה המערכה המדינית עוד רחוקה מהכרעה?
שליטה אווירית יכולה להיות הישג מרשים מאוד. היא יכולה לקצר מלחמות, להגן על כוחות, ולהגדיל את חופש הפעולה של צבא מודרני. אך היא אינה ניצחון בפני עצמה ובטח לא ניצחון מוחלט, כפי שניתן להבין ששר המלחמה האמריקני מצהיר לכאורה לאחרונה. לכל היותר היא אחד הכלים בדרך אליו.
הבלבול בין הכלי לבין התוצאה אינו רק טעות מושגית. לעיתים הוא גם נוח פוליטית. קל יותר להכריז על עליונות באוויר מאשר להסביר מדוע המלחמה עדיין רחוקה מסיומה. זה מפעיל את הדימיון ומוחק את המציאות, עד האזעקה עצמה. בסופו של דבר, השאלה האמיתית איננה מי שולט בשמיים. השאלה היא מי מצליח לשנות את המציאות שעל הקרקע. ימים יגידו.