היבט נוסף הוא הכלכלי. טורקיה מייבאת כשני שלישים מצריכת האנרגיה שלה, ולכן חוסר יציבות ועליות מחירים בשוק האנרגיה ישפיעו עליה ויקשו על מאמציה לבלום את האינפלציה במדינה (נכון לחודש שעבר, קצב האינפלציה השנתי הוא 32%). אירן היא ספקית הגז השנייה בחשיבותה עבור טורקיה (13% מהייבוא). החשש של טורקיה מפני אי-יציבות באירן והפלת המשטר שם עמוק אף יותר, שכן מוערך שבמקומו עשוי לקום שלטון בהובלה אמריקנית-ישראלית, שיתרום להתחזקות של ישראל במרחב. ציטוטים של פוליטיקאים ישראלים בדבר חזון "ישראל השלמה" ו"ישראל התנ"כית", כמו גם התבטאויות בישראל ביחס ל"איום הגדול הבא" מצד טורקיהף מחדדים את התפיסה לפיה השפעה רבה מדי של ישראל באירן היא שלילית מבחינת טורקיה. המלחמה משפיעה על אזורים שבהם יש לאנקרה עניין רב. שיגור הכטב"מים לכיוון קפריסין, המיוחס לחיזבאללה, ובפרט לכיוון הבסיס הבריטי אקרוטירי, עורר תגובה מערבית רחבה. יוון, צרפת, איטליה, גרמניה וספרד שיגרו מטוסים ואוניות לאזור, וכן צפויה הגעה של משחתת בריטית ופריגטה מהולנד. לנוכח חוסר שביעות הרצון של אנקרה מתגבור הכוחות המערביים באי, היא החליטה להציב שישה מטוסי F-16 בחלקו הצפוני. אף שלטורקיה יש כוחות קרקע משמעותיים בצפון האי והיא מפעילה שם בסיס כטב"מים, הצבת מטוסי הקרב – צעד שלא ננקט על ידה זה מספר עשורים – היא מהלך חריג. שיגור כטב"מים כלפי נחצ'יבאן, מובלעת של אזרבייג'ן הגובלת בטורקיה, באירן ובארמניה, מהווה גם היא הסלמה מדאיגה מבחינת הטורקים. בניגוד לניסיון להמעיט מחומרתם של שיגורי הטילים לטורקיה, אזרבייג'ן גינתה בחריפות את שיגור הכטב"מים והגיבה בפינוי דיפלומטים שלה מאירן. גם המעצר של פעילים מטעם משמרות המהפכה שתכננו לפגוע במטרות ישראליות ויהודיות באזרבייג'ן ובצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן, הגבירו את המתיחות בין המדינות. אמנם במקרה של אזרבייג'ן אין ניסיון להזמין כוחות בינלאומיים, אך כניסה פעילה של אזרבייג'ן למלחמה תסבך מאוד את שיקוליה של טורקיה, הרואה את עצמה ערבה לביטחונה. גם בהקשר זה נפוצו ברשתות החברתיות בטורקיה טענות קונספירטיביות, לפיהן הפגיעה באזרבייג'ן הייתה למעשה מבוימת ובוצעה על-ידי כוחות ישראלים הפועלים באירן. המיעוט האזרי הוא הגדול מקרב המיעוטים באירן, ולכן לפעולה של אזרבייג'ן באירן יכולות להיות השפעות פנימיות שם. גם היותה של קטר מוקד למתקפות אירניות היא מקור לדאגה עבור אנקרה. אף שטרם ברור לאילו מסקנות יגיעו בדוחה בעקבות המלחמה, ניכר, כי תידרש שם מחשבה מחודשת על האופן הנכון להגן על המדינה. בניגוד למצור שהוטל על קטר ב-2017, אז הסיוע הטורקי מיתן את השלכותיו השליליות ואף מנע, לפחות בראייה הטורקית, את כיבוש המדינה, הפעם נראה כי לתמיכה הטורקית בקטר נודעת משמעות הרתעתית מוגבלת בלבד.

כפי שהיה ניכר אחרי מלחמת 12 הימים ביוני 2025, התגובה הטורקית למלחמה באה לידי ביטוי בהתבוננות פנימה ובפנייה להתעצמות מוגברת. היא איתרה פערי יכולת בתחומי חיל-האוויר, ההגנה האווירית, הסייבר והטילים ומטפלת בהם. אף שמערכת היירוט של נאט"ו פעלה בצורה מיטבית מול הטילים שנורו לעבר טורקיה, מודגש הצורך ביכולות עצמיות בהקשר זה. עוד לפני פרוץ המלחמה התקיים שיח ער על אודות הצורך של טורקיה בנשק גרעיני משלה. כעת, כתישת אירן בידי ישראל וארה"ב, בייחוד לאור העובדה שאירן לא הגיעה ליכולת גרעינית צבאית, משמשת כהצדקה עבור התומכים בטורקיה בקידום תוכנית גרעין צבאית. אף שטורקיה לא רצתה במלחמה, אין לטעות ולחשוב שהיא בהכרח תהיה בצד המפסיד ממנה. ביכולתה של אנקרה לבלום את ההשלכות המערערות של המלחמה, הן בהקשר של הפליטים ובין בהקשר הכורדי. יש לזכור, שגל הפליטים הגדול מסוריה הגיע לטורקיה מכיוון שהיא פתחה את שעריה, בהנחה ששלטון אסד יפול במהרה; ואין להגזים בהשפעתם של הכורדים באירן על היבטיה הנוספים של הסוגיה הכורדית. כפי שהחלשת חיזבאללה על-ידי ישראל הניבה תוצאות חיוביות עבור טורקיה בסוריה, כך גם המלחמה הנוכחית, אשר תוביל להחלשת אירן בטווח הנראה לעין, תוכל להיות מנוצלת על-ידי טורקיה לקידום האינטרסים שלה במרחב, ובפרט בעירק, שם מתנהל מאבק השפעה טורקי-אירני. קרוב לוודאי שבניגוד לתפיסות הטורקיות, השפעתה של ישראל על המתרחש באירן ביום שאחרי המלחמה תהיה מוגבלת, ואנקרה תוכל לנצל את רשת הקשרים שלה באירן באופן מיטבי מבחינתה. עם זאת, המלחמה מחדדת את תפיסת האיום הקיימת בטורקיה מישראל ואת תפיסת המראה בישראל, הרואה בטורקיה איום גובר. האשמת ישראל כגורם המדרבן והמכריע בגרירת ארה"ב למלחמה ותיאוריות קונספירציה, שלפיהן ישראל מביימת מבצעי דגל כוזב כדי לגרור את טורקיה ואזרבייג'ן למלחמה הן אינדיקציות לכך. לאור שאיפתה של ישראל לשפר את מצבה האסטרטגי כתוצאה מהמערכה הנוכחית, עליה לוודא שהצלחותיה הצבאיות לא יתורגמו לתפיסתה באזור כשחקן תוקפני וחסר רסן. על כן, עליה ללוות את ההישגים הצבאיים בבניית חזון הכולל ממדים חיובים עבור האזור כולו. בהקשר הבילטראלי, על ישראל וטורקיה לפתח את מנגנוני התיאום הטקטי להרגעת מתיחויות. על וושינגטון, שרואה גם בישראל וגם בטורקיה שותפות חשובות, להיות ערה למשמעות המערכה באירן עבור יחסי שתי המדינות.