כותרת בעיתון הדיגיטלי 'דבר' (12.3.26) לא רק צדה את עיניי (צדה זה מונח חד; הרגשתי שאני פרפר שניצוד לרגע בתוך רשת עדינה, רק כדי לקרוא משהו שישמח מעט את ליבי בימים קשים אלה). היא הזליגה מהן דמעה. עד כדי כך היא ריגשה. וזו הכותרת: "'אנחנו באים ממוקדים, להבין מה צריך': המגשרים שמונעים פיצוץ במקלט הציבורי". ובכותרת המשנה נכתב: "בין אזעקה לאזעקה, כשהשכנים רבים על סגירת הדלת, ציוד, נגישות או כלב בלי מחסום, נקראים מגשרים מקצועיים להפחית את המתח | נועה שלו, מנהלת תוכנית 'גישורים' במשרד הרווחה: 'כדי לקבוע מי צודק מזמינים שוטר, כששואלים מה כל אחד צריך מגלים שיש הרבה שטחים אפורים'".
המחשבה הראשונה הייתה, בעצם, זיכרון; בשעתו, היו תלויות מעל הלוחות הגדולים בכל כיתה במוסד החינוכי כתובות. היו אלה פתגמים ואמירות, פניני חוכמה ודעת, חידודים ושנינויות. אחת מהן הייתה אמירה של אפלטון - "הצורך הוא אבי ההמצאה".
ההזעקות התכופות של אנשים למרחבים מוגנים בכלל ולמקלטים בפרט, קולעת בימים ארוכים אלה רבים במרחב ציבורי שבו הם שוהים עם אנשים זרים. באופן טבעי, השחיקה, הטבעית, הבלתי נמנעת, שהיא חלק בלתי נפרד, הקיימת גם בשגרת ימים כתיקונם - מתחדדת ומתעצמת בעת חירום, בימים לא שגרתיים, ימי מלחמה. אנשים מביאים אתם לכל מקום שאליו הם הולכים את ההרגלים שלהם, את ההתנהגויות, את התגובות. כאשר עצביהם של האנשים מתוחים והקשב והריכוז שלהם מופרעים מתוקף הנסיבות נוצר כר פורה למתחים בין אנשים. מילים שנאמרות בהיסח הדעת, ללא שיקול, בלי מחשבה והאופן שבו הן עשויות/עלולות להתפרש, אף הן מהוות גורם למתיחות.
הצורך בבעל מקצוע מאומן ומיומן בגישור הוא בהקשר זה "אבי האמצאה". "'כמגשרת, שאלתי את עצמי מה אנחנו חשובים בכלל בתקופה של מלחמה, מול עובדות סוציאליות ואנשי ביטחון שעושים עבודה כזו גדולה", מתארת עו"ד אורלי אגמי, המנהלת את מרכז הגישור של עיריית כפר סבא. "אבל אז גיליתי שדווקא הפחתת המתח עוזרת להכול להסתדר יחד". יומיים אחרי טבח 7 באוקטובר פנתה אגמי ל-900 ועדי הבתים בכפר סבא, כשהבינה שדרכם אפשר יהיה להגיע לכל האנשים במצבים שדורשים התערבות. במהלך בזק הכשיר מרכז הגישור את יושבי הראש של ועדי הבתים בכלים גישוריים. ב'עם כלביא' התגלתה הרשת הזו בחוזקתה והיום, במבצע 'שאגת הארי', היא מאפשרת לפתור מחלוקות וסכסוכים שמתגלעים בין השכנים במקלט.
התברר, כי דרך סוגיית המקלט, גם שכנים שלא דיברו שנים מוצאים דרך לתקשר. "היה לנו עכשיו מקלט שלא היה ערוך למלחמה בגלל סכסוך שכנים ארוך. המגשר הגיע, עשה שיחה טובה ועניינית, ותוך שעה שכנה הורידה פינת קפה, השכן החשמלאי סידר את החשמל והשכן האינסטלטור טיפל בצנרת. הטקטיקה של המגשר לא הייתה 'בואו נפתור את מערכת היחסים', אלא לטפל בבעיה", מתארת שלו. "הרעיון הוא לשנות את הסיפור מ'אני נגדך', ל'אנחנו פותרים ביחד את הבעיה הזאת'. אנחנו בסך-הכל עוזרים לאנשים לעבור ממצב של תחרות, ניצחון או הפסד, למצב של 'אנחנו בסירה הזאת ביחד'".
בהינתן הנסיבות, מרכזי גישור הם מענה הכרחי ביותר לצורך קיומי. כיום פועלים 80 מרכזי גישור ודיאלוג ברחבי הארץ, עם מגשרים ומגשרות מקצועיים, שהוכשרו ופועלים בהתנדבות. בזמן המלחמה עוברים מרכזי הגישור למתכונת חירום, ומציעים את הידע, היכולת והתבונה למי שצריך, גם ללא תהליך עומק המאפיין את העבודה בימי שגרה, אם יש כאלו. "חלק מהכוח של הכלי הגישורי", מחדדת אגמי, "הוא להחזיר את הכוח והשליטה, דבר שאבד לרובנו בפרוץ המלחמה, לידיים שלנו".
שלום ילדים ("כולנו ילדים של החיים", כמאמר השיר) היום נמצאת איתנו אישה שיודעת להפוך ריב מכוער לריב יפה. אם תהיו בשקט ותתנהגו יפה היא תלמד את כולנו איך עושים זאת.