ליבי עם הצפון. שנים לא מעטות גרתי עם בני משפחתי בדירה ברחוב הר הצופים בקריית שמונה ללא חדר ביטחון. היינו חרדים ממטחי הקטיושות הרבים, שנפלו ברחבי השכונה. למרבה המזל, למעט פגיעה ברכוש ונפילות בשטחים פתוחים לא נגרם נזק משמעותי לשכונה שלנו. במשחק הפוקר הזה יצאנו ללא פגע וגם ביתנו לא נפגע. לימים עברנו לגור ברחוב הרצל בדירה בה היה חדר ביטחון, אך החרדה לא נטשה אותנו. ליבי נשאר עם תושבי קריית שמונה גם שחלפו 35 שנים מיום שעזבנו אותה. לצערי, המציאות היום של העדר חדרי ביטחון היא מאוד מדאיגה ביישובי הצפון, הסמוכים לגבול וחשופים לירי של טילים יותר אימתניים מהקטיושות, כשלמעלה מ-50% של התושבים אין חדרי ביטחון. מצער, שמדינה המשקיעה מיליארדי שקלים בתקציבים קואליציוניים לא מצאה לנכון בשנתיים האחרונות להעמיד את התקציב המתאים לתושבי הצפון, החשופים לאש קטלנית, כשהם חולבים פרות ברפתות, אוספים ביצים בלולים ועובדים במטעי האבוקדו והדובדבנים. מצער ומכאיב, שממשלת ישראל משקיעה את מרב המאמצים לגייס את ראשי המועצות בצפון הארץ הקוראים לכיבוש, השתלטות והחזקה לשנים את השטחים בדרום לבנון כדי להבטיח את ביטחונם מפני ירי לבתי התושבים. כואב, ששרים וחברי כנסת מימין, המעודדים תביעה זו, שכחו ניסיון ישראלי כושל ממלחמת לבנון הראשונה (1982), בה צה"ל כבש את כל דרום לבנון, ושקע בה 18 שנים מדממות, בהן הקרבנו מאות עלומים יפים, שבאו לאוויר העולם לחיות, ומצאו את מותם על אדמת לבנון. 18 שנים, בהן נוסד וצמח חיזבאללה ממש סמוך לנו. היו אלה 18 שנים של מלחמת התשה בה מאות חיילינו נהרגו ונפצעו במלחמה, שלא השיגה את יעדיה. ממשלת ישראל, המגייסת את ראשי המועצות לתמוך במלחמה, נמנעת מלומר את האמת, שגם בתום המערכה הנוכחית, מערכה שתימשך ככל שתימשך, לצערנו, לא נביס את החיזבאללה לכדי ניצחון מוחלט ולא נעלים אותו. נותרה ממשלה שממשיכה לכזב ולספר לציבור סיפורי הצלחה, כפי שסיפרו לתושבי הצפון, שחיזבאללה הובס וביטחון התושבים מובטח. נמנעו לספר להם לפני כמה חודשים שחיזבאללה שהובס, יש לו יכולת להמטיר עליהם מאות טילים. למרבה הכאב, הטילים הנורים על-ידי החיזבאללה קידמו את פני תושבי הצפון המרומים וגורמים להם סבל רב. מצערת תגובת העיתונאי מנחם הורביץ, תושב קריית שמונה, שרואה את הפתרון בתגובה ישראלית, הפוגעת פגיעה קשה בריכוזי האוכלוסייה האזרחית בתחומי לבנון, ולכך נתן ביטוי בדבריו בערוץ 12. לצערי ולכאבי, כל הצופים שישבו לידי התלהבו מאוד מגישת מנחם הורביץ ואל המסך הפנו את הערצתם במחיאות כפים סוערות. לכאבי נוספה נימה אישית, כי לפני שנים הכרתי את מנחם הורביץ, המורה מבית הספר "יבנה" בקריית שמונה, אדם שקול ונבון, וקשה היה לי לקבל את פרץ ההתלהמות שלו, הקוראת לפגיעה בריכוזי אוכלוסייה אזרחית. קשה לקבל את הימנעות ממשלת ישראל להיענות להצעות חוזרות ונשנות של ממשלת לבנון במטרה לתמוך בה ולחזקה במאבק נגד החיזבאללה. כיום גורמי ביטחון ישראלים מקיימים מערכות יחסים ענפות לא רק עם מדינות אשר לישראל יש הסכמי שלום, מצרים וירדן, אלא גם עם מדינות מוסלמיות אחרות, שאין לה עימן יחסים כאלה. זה הזמן לעשות זאת עם ממשלת לבנון מה שעשוי להוביל להסכם מדיני ולא להתבסס פעם נוספת בבוץ לבנוני במלחמה נוספת על אדמת לבנון, אותה נַשְׁקֶה בדם של עלומים ישראלים יפים. כי מה שמתחיל היום בתמרון נקודתי עלול להסתבך בשנות התבוססות בבוץ הלבנוני. בד בבד עם הקריאה לתת תשובה חיובית לממשלת לבנון ולא למלחמה בשטחיה, חובה לקרוא לממשלת ישראל לעצור פוגרומים, שמבצעים אזרחים ישראלים בשומרון, בבקעת הירדן וביהודה, כי בכך אנחנו מעוררים נגדנו את שנאת העולם המוסלמי, המזינה את הקנאות של החיזבאללה, המאיימת במטחי מאות טילים על תושבי הצפון, על העיר היקרה לליבי, על תושבי קריית שמונה.