לאחר שנים שבהן המצאות בתחום הבינה המלאכותית נדחו לעיתים קרובות מרישום פטנט, בטענה שהן "רעיונות מופשטים", מאותת משרד הפטנטים האמריקני על שינוי מדיניות. בנושא Desjardins הציג מנהל המשרד, ג'ון סקוויירס, גישה חדשה שעשויה להקל על קבלת פטנטים בתחום. הוא מזהיר, כי שלילת הגנה על חידושי AI עלולה לפגוע ביתרון התחרותי של ארה"ב במרוץ הטכנולוגי העולמי.
מקרה Desjardins הוא המצאה שנועדה לאמן מודלים של למידה חישובית הסובלים מבעיה של "שכחה קטסטרופלית". במצב זה המערכת הלומדת (המודל) "שוכחת" ידע שלמדה באמצעות הזנת "נתוני קבוצת אימון" בעבר, וזאת בעקבות הזנת נתוני קבוצת אימון חדשים ומעודכנים במטרה שתלמד גם אותם.
מדובר בתופעה כמו-אנושית: כאשר אנו לומדים משהו חדש, אנחנו נוטים לשכוח את מה שלמדנו בעבר. ההמצאה במקרה של Desjardins התמודדה עם הבעיה, מיתנה את השכחה של המודל, והשיגה שיפורים מעשיים כגון חיסכון בזיכרון, יעילות גבוהה יותר ושמירה על ביצועים לאורך משימות רציפות.
המצאות בתחום ה-AI הן תת-קבוצה של המצאות בשטח התוכנה, שבניגוד לתפיסה המקובלת אצל יזמי תוכנה רבים ואף משקיעים, ניתנות להגנת פטנט בת תוקף במרבית המדינות התעשייתיות לרבות ארה"ב, אירופה, יפן, סין, קוריאה הדרומית, הודו, ישראל וכו'. לאחרונה גם בתי המשפט באנגליה (אשר אינה נכללת באמנת הפטנטים האירופית) ואוסטרליה קיבלו החלטות שהקלו על מגבלות קודמות בתחום כשירות לפטנט של אמצאות בשטח התוכנה, ובכך "התיישרו" במידה רבה עם המדיניות המשפטית שנהוגה במדינות מובילות אחרות. עם זאת, המבחן לכשירות לפטנט של אמצאות בשטח התוכנה כולל מעין "מבחן מקדמי", שאם ההמצאה בשטח התוכנה לא עומדת בו - לא יינתן פטנט בגינה גם אם היא עומדת בשאר המבחנים (חידוש, התקדמות המצאתית וכו').
בארה"ב נקבעו כללי המבחן המקדמי ע"י בית המשפט העליון, בהלכת Alice בשנת 2014. ככלל, אם ההמצאה מגלמת פתרון לבעיה טכנית בתחום התוכנה, היא תעמוד במבחן המקדמי. אם ההמצאה מסווגת כ"רעיון מופשט", היא תיכשל בו ולא יינתן בגינה פטנט. במדינות אחרות ההנמקה מעט שונה אבל הכוונה דומה.
במקרים רבים, אמצאות בתחום ה-AI סווגו ע"י משרד הפטנטים בארה"ב (USPTO) כ"רעיון מופשט" יותר מהמצאות אחרות בשטח התוכנה. לפיכך הן לא נמצאו ככשירות להגנת פטנט, גם אם כללו שיפורים טכנולוגיים ממשיים. כתוצאה מכך נוצר חוסר ודאות מבחינת ממציאים לגבי הכשירות לפטנט של המצאתם. האי-ודאות לא הייתה נחלת המצאות בתחום ה-AI בלבד, ולא אחת גם המצאות תוכנה אחרות סווגו ככאלה.
שיקולי תחרות לאומית
בנושא Desjardins קבעה בספטמבר שעבר ועדת הערעורים המיוחדת של USPTO (בידי סקוויירס) שתוכנה ו-AI ככלל וההמצאה הנוכחית בפרט, יכולים להוות שיפורים טכנולוגיים ממשיים. בכך הפך סקוויירס את קביעת בוחני הפטנטים, לפיה האמצאה המדוברת היא רעיון מופשט.
החלטה זו מסמנת נקודת מפנה אפשרית: פטנטים בתחום ה-AI עשויים להיות קלים יותר להשגה בעתיד, אם המבקשים יראו יתרונות טכניים ברורים. במקרה זה קבע סקוויירס, שפתרון בעית השכחה הקטסטרופלית הוא אכן טכני מעיקרו. ההחלטה הדגישה שיקולי תחרות לאומית והזהירה, כי שלילת פטנטים על חידושי AI עלולה לסכן את ההובלה של ארה"ב בתחום זה.
סקוויירס מתח ביקורת על הנוהג של בוחני הפטנטים לדחות בצורה גורפת המצאות AI כ"רעיונות מופשטים", ואף שילב הנחיות בחינה מחייבות ברוח זאת. המהלך מסמן סביבה נוחה יותר למתן הגנת פטנט על חדשנות בתחום ה-AI.
החלטת Desjardins היא שינוי כיוון משמעותי: היא מכירה בכך שחדשנות ב-AI יכולה לגלם שיפור טכנולוגי ממשי שראוי להגנת פטנט. אם גישה זו תאומץ על-ידי הבוחנים לאור הוראות הבחינה המעודכנות, ותישאר בתוקף גם מול ערכאות משפטיות גבוהות יותר, היא עשויה ליצור הזדמנות נפלאה לחברות ישראליות.
ישראל היא מהמובילות בפיתוחים חדשניים ב-AI, עם עשרות חברות הזנק חדשניות וזרם גובר של השקעות מקרנות וגופים מקומיים ובינלאומיים. לאור מרכזיותו של השוק האמריקני כיעד לצמיחה ולאקזיטים עתידיים, ההחלטה עשויה להעניק ליזמים ישראלים יתרון תחרותי מול תאגידים בינלאומיים גדולים, בתנאי שיידעו להגן בפטנטים על הטכנולוגיות הייחודיות שפיתחו. במקרה של רכישה הם יוכלו להשיג, גם באמצעות הפטנטים שיהפכו כעת לנכס של החברה הרוכשת, יתרון תחרותי לרוכשת מול מתחרותיה הגדולות.