לא ניתחתי את הנתונים, אבל נדמה לי שלאורך המלחמה אין ירידה משמעותית במספר האזעקות ביום ואין ירידה משמעותית בפגיעות ברכוש ובגוף. אני טועה? יש למישהו ניתוח של הנתונים? איכשהו, עם כל ההצהרות על חיסול רוב היכולות של האירנים, וחיסול הבכירים האירנים, הייתי מצפה לצמצום הרבה יותר משמעותי בכמות האזעקות והפגיעות, בוודאי במרכז הארץ. מה קורה כאן?
החיים שלי עם הממד בדירה, עם משכורת שממשיכה להיכנס לחשבון הבנק, ובלי ילדים קטנים בבית, הרבה יותר נוחים מהחיים של רוב אזרחי ישראל, אבל אני תוהה לגבי המחיר הכבד של המלחמה. מחיר שמשלמים אזרחי ישראל שאין להם הכנסה מסודרת, שאין להם ממ"ד, שלא יודעים מה לעשות עם הילדים בבית. ומול המחיר הכבד מה התועלת?
ויש כמובן את המחיר הכלכלי האדיר שכולנו נשלם בעתיד (לא כולל מי שיהגר). (על העלות הכלכלית של ממשלת נתניהו אכתוב בנפרד).
אני מבין שביקום הביביסטי, ביבי הוא סופרמן רכוב על אריה מעופף, שמחסל לדורות (ולא בפעם הראשונה!) את היכולת של אירן לפגוע בנו, אבל במציאות אנחנו כבר למודי ניסיון. חיסול לדורי דורות של אירן לא החזיק אפילו שנה. ריסוק החיזבאללה (התאייד על-פי השופרות. ביבי עצמו היה קצת יותר זהיר בניסוח) לא באמת היה ריסוק. החיזבאללה השתקם בצורה מרשימה, ודאי מרשימה יותר משיקום צפון הארץ. ואין צורך להרחיב על "חיסול החמאס".
אם העם האירני לא יצליח לעשות הפיכה, אז השלטון האירני רק יהיה נחוש יותר להתחמש. וחלון ההזדמנות להפיכה כפי הנראה כבר נסגר. קשה להוציא המונים לרחובות מול משטר אכזרי - זה דורש תיאום בהיקף רחב, תיאום קשה מאוד והסיכון האישי הוא אדיר. העם האירני ציפה לעזרה, אבל העזרה לא הגיע בזמן. טראמפ הבטיח, אבל התמהמה. אולי מסיבות טובות, אבל ההתמהמהות הזו די חיסלה את הסיכוי להחלפת השלטון.