X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   יומני בלוגרים
דרישה כדין? [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
שלט מסחרי שלא בעברית
האם פרסום שלט שלא בשפה העברית איננו חוקי? ביהמ"ש קבע שההחלטה מתייחסת רק לפרסומים פרטיים על לוח המודעות העירוני, אך לדעתי הדברים נכונים קל וחומר גם על פרסום שלטים מסחריים ברשות היחיד
לאחרונה היה אירוע לא שגרתי בחיפה. מסעדה הציבה שלט פרסומת בכניסה לעסק, באנגלית ובערבית, אך לא בעברית. פעיל פוליטי התלונן בעירייה והיא הורידה אותו. האם פעולת העירייה הייתה כדין? הבסיס החוקי לפעולת העירייה הוא ס' 27 לחוק עזר לחיפה (שילוט), שזאת לשונו-" (א) לא יציג אדם שלט ולא יגרום להצגת שלט, אלא אם כן נתמלא לגביו אחד מאלה:
(1) הוא כתוב בשפה העברית;
(2) השפה העברית תופסת לא פחות ממחצית שטחו - אם הוא כתוב גם בשפה אחרת.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על שילוט שמפרסם או מציג מוסד רשמי של מדינה זרה או מוסד דת."
חוק העזר שואב את כוחו מסעיף 246 לפקודת העיריות שזאת לשונו - "העירייה תפקח על הצגת מודעות, שלטים וטבלות במקומות עסק או על גבי לוחות או במקומות אחרים, או תאסור הצגתם." האם די בכך כדי להפוך את פעולת העירייה לחוקית? האם פרסום שלט שלא בשפה העברית איננו חוקי? התשובה לדעתי שלילית.
ראשית, ישנו פסק דין של ביהמ"ש העליון שפסל הוראה דומה של עיריית נצרת. (ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ' עיריית נצרת עילית). המערערת באותה פרשה הייתה חברת בניה שרצתה לפרסם מכירת דירות למגזר הערבי באזור יפיע. היא ביקשה לפרסם את המודעה בשפה הערבית בלבד, על לוח מודעות עירוני והעירייה דחתה את הבקשה תוך הסתמכות על חוק עזר דומה מאוד לחוק העזר החיפאי.
ביהמ"ש העליון קבע שחוק העזר פוגע באופן לא מידתי בחופש הביטוי והלשון של החברה הקבלנית. ביהמ"ש קבע שלוח המודעות העירוני הוא פלטפורמה להודעות פרטיות וסמכותה של העירייה מוגבלת רק לשמירה על לוח המודעות אבל אין בסמכותה לכפות על המפרסמים את השימוש בלשון העברית.
ביהמ"ש קבע שההחלטה מתייחסת רק לפרסומים פרטיים על לוח המודעות העירוני, אך לדעתי הדברים נכונים קל וחומר גם על פרסום שלטים מסחריים ברשות היחיד. במקרה של המסעדה מדובר על שלט שהציבה מעל למקום העסק. זהו שטח פרטי וכאשר בשטח פרטי מדובר, משקלן של זכויות האדם עולה.
שנית, חופש העיסוק. חופש העיסוק הוא זכות חוקתית, כאמור בסעיף 3 לחוק יסוד: חופש העיסוק. ס' 5 לחוק, קובע - "כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את חופש העיסוק של כל אזרח או תושב." זכותה של המסעדה לפרסם שילוט מסחרי שפונה לקהל לקוחותיה בכל שפה שתחפוץ ואין לכפות עליה את השימוש בלשון העברית.
שלישית, כשמדובר בלשון הערבית יש לזכור שמדובר בשפה בעלת מעמד מיוחד כאמור בחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. ס' 4(ב) לחוק קובע - "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה;" לסיכום דרישת העירייה אינה כדין.
תאריך:  22/03/2026   |   עודכן:  22/03/2026
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עמנואל בן-סבו
הם יושבים באולפנים, מדושני עונג, מרוצים מעצמם, מהגגים ומלהגים, משיאים עצות, מבקרים, מאשימים, על-אף שפשטו מדיהם לפני אי-אלו עשורים, על-אף התמורות שחלו במערכת הצבאית, על-אף שהבנתם אינה עולה על הבנתו של כל בעל לב פועם אשר עיניים לו
מאיר חוטקובסקי
כוכב יאיר-צור יגאל כמקלט לאומי בלב המערכה    הורים רבים של תושבים צעירים העדיפו לעזוב את בתיהם ולהצטרף זמנית לילדיהם בכוכב יאיר-צור יגאל
איתן קלינסקי
לעומת התעוזה של הרמטכ"ל לומר באומץ אמת כאובה, ישראל כ"ץ, שר הביטחון, מתוך שיקולי חיזור אחרי חבורה ביביסטית לאומנית, גזר על עצמו שתיקה מוחלטת
דליה הקר אוריון
כישרונו המיוחד, החוש האססטי שלו, קפדנותו ויכולותיו הטכניות הפכו אותו למבוקש הן כמעצב תעשייתי, המעצב עבודות בשנהב ועצם והן כצייר אומן
דרור אידר
לפתע, ספר ויקרא נשמע רלוונטי, לנוכח קריסת אירופה המסרבת להקריב את נוחותה כדי להתגונן בפני משטרי הרשע המאיימים עליה    מסע בין הרמב"ם לרמב"ן, דרך המאבק של הגל לחירות התודעה ועד לאברבנאל המעדיף להקריב את חייו למען אמונתו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il