פושקו
מותו הטרגי הנורא של עופר מושקוביץ (פושקו) ז"ל, חבר קיבוץ משגב עם, כתוצאה מירי שגוי - מי יכנה אותו רצח? - הוא, כשלעצמו, כפי שדווח, נגרם בגלל אי-מילוי נהלים של פתיחה באש. אם יתברר כי הירי ותוצאותיו היו תוצאה של רשלנות פושעת, אשר מקורה בהקלת ראש בהוראות המחמירות ביותר של משמעת מבצעית, אני אתקשה מאוד להתנגד נחרצות לדרישתם של מי שעשויים או עלולים לדרוש להאשים את האחראים למחדל הנורא באחד משני הסעיפים - המתה בקלות דעת או הריגה ברשלנות. או ההפך.
אזרחי ישראל
הפצצנו. רוצצנו. התפוצצנו. בטשנו. רמסנו. מעכנו. כתשנו. ריסקנו. פוררנו. החרבנו. חירבנו. יירטנו. שיטחנו. רידדנו. חפרנו. העמקנו. הופצצנו. נהרסו. הותרענו. הוזעקנו. הובהלנו. התכנסנו. התפזרנו. רוססנו. נסדקנו. נשברנו. נפלנו. קמנו. שאגנו. נשאגנו. שאלות?
הקטן צוהל
בכל ביקור אצלנו הוא רוצה לראות את הממ"ד במו עיניו, כדי להיווכח האם הוא עודנו במקומו. עולץ וצוהל הוא הגיע אלינו באחרונה ואמר "שמענו התרעה בדרך". מכל סוגי קבלות הפנים של סב לנכדו וההפך, זו היתה, משעשעת לכאורה ככל שהיא, אחת מהיותר עצובות. עם מה ילדים צריכים להתמודד. עם מה הוריהם. עם מה אנחנו.
בין מכבסת המילים למגרסתן
מכל המילים וצירופיהן, מקוממת אותי הגדרת אחד מסוגי הפצצות שממטירים עלינו טילי האויב. פצצות פזירות. מוצדק להגדירן כך, ודאי בהינתן שהן אכן כאלה - מתפזרות וגורמות לנזק נקודתי ולנזק סביבתי בהיקפים גדולים. כאשר תסתיים המלחמה, ארצה - ככל שזה תלוי (זה לא) בי, שהפצצות הפזירות לא רק יכובסו אלא ייגרסו. אני רק שומע אותן נהגות יחדיו וכבר מרגיש רסיס.
בין דו"צ לדו"צ
ראשי התיבות הזהות הנ"ל הן קיצורים של שניים: דובר צה"ל ו(ירי) דו-צדדי. יחי ההבדל. דובר צה"ל מדבר אלינו באופן חד-צדדי, אף שהוא מזמין שאלות בסיום דבריו הקצרים. השאלות מוקלטות, אולי גם התשובות. בהכללה, ניתן לזקק ולתמצת את דבריו בחלק ניכר מהמילים המופיעות בקטע הראשון במאמר זה ("אזרחי ישראל"). אני לא אומר, חלילה, שהוא לא דובר אמת, אבל הוא לא אומר את כל צדדיה ופניה של האמת. זו דוברות מטעם. דוברות חלקית. זו דוברות ייצוגית, יח"צנית בחלקה הלא מבוטל. ועדיין, טוב ונכון עושה הדובר שהוא מתייצב בפני הציבור. מתבקש וראוי היה שגם ראש הממשלה היה עושה זאת לעתים הרבה יותר תכופות.