איני מקנא במי שהופקדו בידיהם המתכונת והתכנים של אירועי חגיגות העצמאות וציון לזכר הנופלים למען מדינת ישראל העצמאית. איזכור של שני האירועים האלה מהווה מכשול כמעט בלתי ניתן לפיצוח ביצירת הרכב שכזה. לא נערוך כאן את המאזן שיכיל את זכר הנופלים שמסרו את נפשותיהם בדרך לכינון המדינה, אל מול עריכת הטקסים - סליחה, המסדרים - שיעניקו כבוד לצה"ל וגם לנציגי המגזר האזרחי. אלה ואלה מסורים למען חיזוק יסודות העצמאות.
יש לומר בגילוי לב, אף בצער וללא היסוס: השנה, לראשונה, עצמאותנו איננה שלמה. זו הפעם הראשונה במרוצת 76 שנות ריבונות שמדינת ישראל תחגוג שנת עצמאות בחסותה של המעצמה המאוששת את המצב הכלכלי, ומחזקת את צרכי הביטחון של הגנת המדינה. לא בכדי שתי תופעות אלה מתממשות תוך חיזוק הקיום של המדינה הנתונה במצור של מדינות, למרות שחתמנו עם כמה מהן על הסכמי שלום. וזהו "שלום קר", ממנו נעדרים סממנים של ידידות חמה עם מדינת ישראל. וכבר ישנם אלה המדביקים לשמה את הכינוי המעליב: "מדינת חסות".
על כן, גם על כך יש להעריך את הקושי הטמון במתכונת הטקסים הצפויים. אנו נצפה במסדר הצבאי של תרגילי סדר, ונתגעגע לנימת פקודותיו מפיו של אל"ם רוקני ז"ל. ומי ימונה ליורשו? על מדליקי המשואות לנסח אמירות עם תכנים שלא יספקו רק את סקרנותם של הצופים. להפך: הרי לפי מסורת הסיקור התקשורתי דומה שאלה לא יפסחו על האופי המלגלג והביקורתי המלווה את הדלקת המשואה. בעבר כבר ערכו כמה מאמצעי התקשורת את ההשוואה הנואלת, לטעמם, בין טקסי הר הרצל לבין הטקסים שנערכים הרחק בקוריאה הצפונית. השוואה זו, בין קוריאה הצפונית לישראל, פסולה לחלוטין מבחינה עובדתית בראש ובראשונה.
זהו תפקידם של הממונים לעיין מקרוב בתכני הברכות שישמיעו המדליקים. איננו זקוקים להשמעת ניסוחים אשר יעליבו מדינות זרות, ודווקא בימים אלה. אם יגיע אלינו הנשיא טראמפ, שיוכתר כ"חתן פרס ישראל", ברור שהוא יעמוד במוקד הסקרנות. בימים אלה כידוע, נפגם הרבה בארה"ב מעמדו הפוליטי. ואם מסתמן שפל במעמדו, האם תהליך זה יחול גם על מעמדה של ישראל? ואם יתארח הנשיא טראמפ, רצוי להעיר לו, ובשיא הנימוס, להימנע מכל רמז שעלול להעליב מדינות אחרות. אנו מייחלים ומאחלים למבצעי הטקסים הצלחה גמורה וחג שמח לכל.