העיתונות והמדיה מלאים בזמן האחרון בפרשיות שחיתות החל באישורי הגדלת זכויות בבניה תמורת בצע כסף, עבור בשמוש בקופה הציבורית לעסקות סיבוביות וכלה בסיוע כזה או אחר תמורת שרותים שונים לרבות שרותי מין.
לא כל שחיתות ניתנת להעצר עוד בשלביה המוקדמים אלא לאחר חינוך ארוך ויסודי אבל אם הרב הראשי לשעבר
יונה מצגר נחשד בקבלת שוחד במיליונים והוא יועמד על כך לדין מה יגידו אזובי הקיר?
בן-גוריון כשהקים את צה"ל קבע כי צה"ל לא יעסוק בכל הנושאים הקשורים לכסף ובהם הליכי רכש ובנייה, תשלומים כאלה ואחרים מחוץ לארגונים שהוקמו לצורך כך. ועל כן הוקם במשרד הביטחון מנה"ר (מנהל ההרכשה והיצור) שהוא אמון על נושא הרכש כאשר צה"ל אחראי על הגשת הדרישות. במקביל הוקם אגף הבינוי במשרד הביטחון שהוא מקיים את הליך המכרזים וההתקשרות עם הקבלנים.
כך היה צריך לעשות גם אצל הגופים האחרים, הפרדת רשויות הכולל גוף דורש גוף מתכנן גוף מבצע וגוף מבקר. נקח לדוגמה את תפקיד ראשי הערים אצלם הביצוע התכנון והדרישה מעורבים זה בזה. ראש העיר הוא גם יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה ולמרות שיש חברים נוספים הרי שהשפעתו מרובה ביותר. כך קרה שצבי בר אישר תוספות זכויות בניה לקבלנים שונים תמורת שוחד במיליוני שקלים.
הפתרון במקרה זה הוא הוצאת ועדות תכנון הבנייה מידי הערים והעברתם לגופים פרטיים מקצועיים נטו שישקלו הכל על בסיס קרטריונים ברורים. גם זאת על-פי תוכניות רב שנתיות לפיתוח הישוב ולא על בסיס גחמות כאלה ואחרות.
לשרים אסור להתעסק בהעברות כספים, צריכה להיות להם אחריות כוללת על התכנון ועל קביעת המדיניות, אולם הביצוע הן הכספי והן האחר יהיה בידי בעלי המקצוע. בשום אופן אסור שיהיו כספיים יחודיים בידי השרים או שלוחיהם. כי כבר ראינו ונוכחנו כיצד זה משחית את דרכם של הפוליטיקאים מכל הזרמים ולא רק החרדים. מכאן שדרוש שדוד מערכות כללי בכל המשרדים והרשויות המקומיות ולקבל את עקרון הפרדת הרשויות במלואו כך שימנע את המקרים הללו.