חמישה ראשי מוסד ומירי רגב אחת

נאומו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, בכיכר רבין היה מטלטל. האיש דיבר מהלב, ללא תרגילים מלוכלכים ופוליטיקה זולה, ללא רטוריקה של אשף נאומים. פשוט ולעניין. ניכר היה שלא קל לאיש לעמוד בפני עשרות אלפים שבאו להאזין לו כי נמאס להם לשמוע ייאוש ועוד ייאוש. הם רוצים תקווה, אופק שיש לשאוף אליו. נתניהו מוביל לאסון, אמר דגן, ולהקת המשמיצים הגסים החלה את הקונצרט שלה בניצוחה של מירי רגב. נו, אם מירי רגב אומרת, הרי זה קדוש. מה שדגן אומר, זה חוסר אחריות. איך לעזאזל התהפכו היוצרות! הרי למירי רגב ניסיון עצום במה שנקרא אחריות לאומית. דגן, שהיה רק אלוף בצה"ל וראש מוסד במשך שמונה שנים הנחשבות למוצלחות למדי, אינו נוהג באחריות לביטחון ישראל. למה? כי הוא טוען שנתניהו בלתי ראוי להיות ראש ממשלה. איזו תעוזה! איזו חוצפה! דגן מעז להמרות את פי הדוצ'ה נתניהו ולסתור את דבריה של ז'אן-דארק הישראלית, מירי רגב. ממש חוסר אחריות משווע. חמישה ראשי מוסד לשעבר, החל מצבי זמיר, חבר בארגון הנושא את השם "מפקדים למען ביטחון ישראל", אותה קבוצה של 200 אנשי מערכת הביטחון, בכירים מאוד, קציני צה"ל, אנשי מוסד, שב"כ ומשטרת ישראל, היוצאים חוצץ נגד מדיניותו של נתניהו בתחום המדיני-ביטחוני, שבתאי שביט, דני יתום, אפרים הלוי, וכלה במאיר דגן, כולם ממש חסרי אחריות כי הם אומרים בפה מלא שנתניהו מוביל לקטסטרופה. ניתן לשער, לפי פרסומים שונים בתקשורת, שגם ראש המוסד המכהן כעת, תמיר פרדו, גם הוא בדעתם של ראשי המוסד שהוזכרו. כולם מופקרים, ומירי רגב צודקת. ניסיונם הביטחוני-מדיני של ראשי המוסד וגם של רוב מכריע של הצמרת הביטחונית הישראלית לדורותיה לא יסולא בפז. הם סבורים שיש לנו עסק עם ראש ממשלה כושל ושכל עניינו ומניינו, על-פי דברי דגן, הוא הישרדותו הפוליטית, ומירי רגב מכחישה וטוענת לחוסר אחריות. דבריה חקוקים בסלע! בבוקרו של יום המחרת הנאום של דגן התגייסו למסע הדה-לגיטימציה של האיש עצמו, מעבר לדבריה של המומחית, מירי רגב. עיתונאים או פרשנים לא התייחסו לדברי דגן לגופם אלא לאיש עצמו. ממש בלתי צפוי. יען כי לדגן וכל חבורת הביטחוניסטים אין כל יתרון על בני התמותה הרגילים, אין להם ראייה רחבה של הבעיות והפתרונות הרצויים. השאלה היא, איך אנשים אלה שירתו בתפקידים כה בכירים וגורל כולנו היה בידיהם, ואף אחד מאלה המלינים היום עליהם לא התריע? איך ראש הממשלה, נתניהו, מדינאי ואיש אשכולות שלבטח היה נבחר להיות נשיא ארה"ב לו רק היה נולד שם, לא הבין שהרמטכ"ל לשעבר, עד לפני שבועיים בערך, כיהן בתפקידו? איך מאיר דגן שירת תחת נתניהו באחד התפקידים הרגישים ביותר שיש בישראל, מה עוד שהיה חבר מפלגת הליכוד? איך כל אלה שהוזכרו לעיל לא נזרקו מתפקידם אם אין להם כל יתרון עלינו? מדוע לא מונו לתפקידים אלה אותם פרשנים ועיתונאים המנסים לגמד את כל עשייתם של דגן וחבריו? והיה בלשכת ראש הממשלה אדם מאוד מוכשר, בקיא מאוד בנושאי מדיניות וביטחון שגם היה בכיר במוסד, עוזי ארד, שדבריו על נתניהו ותהליכי קבלת ההחלטות בביטחון לאומי, במיוחד אירן, הובילו אותו אל מחוץ ללשכת ראש הממשלה. גם הוא כסיל? מה טוב שמירי רגב נשארה סמוכה לאוזנו של נתניהו. חבל להמשיך ולטעון נגד כל אותם קומיסרים לענייני דעות ותקשורת המנסים לסתום את פיותיהם של מבקרי נתניהו. להזכירם שכאן לא קוריאה הצפונית, לעת עתה, לא מדינת שטאזי ולא שלטון א-סיסי. זה מה שאולי נתניהו וחבריו רוצים כאן, אך מלאכתם לא תהיה קלה. למרות כל אלה, אין ודאות שרוב העם הפנים את המסרים של דגן וחבריו. תוצאות הבחירות לא ידועות, למרות שיש כמה מומחים שיודעים לומר בוודאות שנתניהו יהיה פעם נוספת ראש ממשלה. אם כך יקרה, תהיה זו הוכחה נוספת לכך שבדמוקרטיה העם קובע מי ינהיג אותו, ומה שהעם יבחר, זה מה שמגיע לו.