אשרף עבריין
במסיבת עיתונאים ניסה ניב אשרף, מי שביים חטיפה והעמיד מדינה שלימה על הרגליים, למזער את נזקי החטיפה, תוך שינוי ההגדרה ל'היעלמות' ולהפוך מנאשם לקורבן, כשהוא מַפנה אצבע מאשימה למשטרה. אך עם עוּבדות אי-אפשר להתווכח.
העוּבדות מצביעות בבירור על בידוי חטיפה - החל מביום התקר במכונית, בדמות הוצאת האוויר מהצמיג, דרך בחירת המיקום המסוכן - כפר חמאס באזור חטיפת שלושת הנערים, ועד הודעת החבר על חטיפה ובעיקר התעלמותו של ניב מרעש גדוד החיילים והשוטרים סביבו וכריזותיהם (רק חרש אולי לא היה שומע).
אין ספק אשרף וחברו ראויים לעונש החמור ביותר. זאת לא רק כדי לשקף את חומרת מעשיהם, על הסיכון הביטחוני והעלות הגבוהה של החיפושים, אלא לא פחות כדי להרתיע אנשים הזויים אחרים ממעשים דומים. מעֵבר לכך יש להטיל על השניים את מחיר המבצע, העומד על מיליוני שקלים, כי כבר הוּכח שאנשים לומדים רק דרך הפגיעה בכיסם.
המסר ברור: מתיחה ביטחונית היא עסק (תרתי משמע) רציני מאוד, וכי הפשע לא משתלם.
שיעור באמונה
ישנם הורים שכולים שמעֵבר לשכול הפרטי שלהם הפכו לדמויות ציבוריות וקנו את אהדת העם באמונתם הבלתי מתפשרת, ובשיעור בהתמודדות שהיקנו לו בזכות אמונתם המופתית, שגרמה לכלל הציבור להתפלל עבורם. אין ספק שעימם נמנים הורי שלושת הנערים החטופים, אדווה ביטון שבתה הפעוטה אדל נפטרה לאחר מסכת ייסורים מבקבוק תבערה, ואיך אפשר בלי בני הזוג גרוס, ששיכלו שתי בנות באסון ההדברה, ושני בנים ניצלו בנס, ולאחרונה נולד להם תינוק.
דומה שלמועדון הורים מיוחדים אלה צריך לצרף מקרים טרגיים ביותר, אם גם פחות מתוקשרים, הנחשבים לאיובים של ימינו, דוגמת גילה שעאר ולאחרונה גבריאל ששון, שאיבדו את משפחתם בשריפה. הגישה של כולם היא לא לשכוח את הנספים, אך בצד זה להמשיך בשיגרת החיים בכוח האמונה. כל הכבוד!
חוּלצת - תשלם
לא סוד הוא שעלות חילוצים של מטיילים גבוהה מאוד, ועולה מאות אלפי שקלים למשלם המיסים. רק בחול המועד של פסח, בעקבות מזג האוויר השרבי, היו לא מעט כאלה.
הגיעה השעה לחייב את המטיילים עצמם לכסות את הוצאות החילוץ מכיסם. כידוע ישראלים לומדים רק דרך הפגיעה בכיסם. בדרך זאת הם ילמדו לקחת אחריות על עצמם ועל ארגון הטיול שלהם: לצעוד רק בשבילים מאושרים, תוך הכרת השטח, להצטייד במים וביגוד כראוי, לבדוק את כשירותם הגופנית והבריאותית לעמוד במסלולי הטיול ועוד.
אזרח יקר, הַכר את הארץ: קח מקל קח תרמיל, וטַייל ברחבי ישראל. אולם זאת לא לפני שערכת כאמור שיעורי בית קפדניים בנושא. לא ראוי שתיפול למעמסה כלכלית כבדה על חשבון משלם המיסים, אם תזדקק לכוחות החילוץ, כפי שהיה עד כה.
אין כמו משפחה
חידה: מי אמר שהתואר סבתא הוא הטייטל המכובד ביותר? אם עוד לא ניחשתם, הדוברת היא לא אחרת מ
הילרי קלינטון, אשתו של נשיא ארה"ב לשעבר, מזכירת המדינה והמועמדת בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לנשיאוּתה מטעם המפלגה הדמוקרטית. הגברת הראשונה הכריזה על כך קבל עם ועולם, לרגל המאורע המרגש של לידת נכדתה, ואף נתנה עדיפות לתואר הכבוד סבתאוּת על פני תואר הנשיאוּת.
דומה כי בעידן הפמיניסטי, והתפוררות התא המשפחתי, יש להצהרה זו, מפי אישיות רמת דרג, חשיבות סמלית ביותר על ערך חיי המשפחה, העומדים בראש סולם הערכים, אף לפני הקריירה. דבריה עשויים לשמש מודל לנשים רבות בעולם, שלא לזנוח את המשפחה לטובת הקריירה. אולי לא פחות הצהרה זו היא שיעור לבעלה ביל נגד תעלוליו כנשיא בעבר.
פוליטיקה ישנה
לפני ואחרי גירסת הפוליטיקה: לפני הבחירות הפוליטיקאים מדברים אלינו מן הקיר. ואילו אחרי הבחירות אנחנו מדברים אליהם אל הקיר. מכירים? אז הִנה הגירסה המקורית (תרתי משמע) של חז"לינו בנושא:
"הֱווּ זהירין ברָשות, שאין מקרבים לו לאדם אלא לצורך עצמם. נראים כאוהבים בשעת הנאתם, ואין עומדים לו לאדם בשעת דחקו" (אבות ב, ג). כמה אקטואלי, כאילו הדברים, שלא נס ליחם, נכתבו ממש בימים אלה ישר מן התנור.
פסוקו
פירות בלי מע"מ - דיוטי פְּרי
אלון פנקס מתראיין: הפנקס פתוח
על חוק וחַ"כ:
שכר ח"כים - לחם חַ"כ
הטבות מפליגות לח"כים כל החיים - חַ"כ בל יעבור
מזנון הכנסת: עָרֵב לחַ"כ?
פגרת הכנסת: חַ"כ שמח
דרעי - האישה שאיתו: יפה שעה אחת קודם
יונית לוי עוברת מסך: עינייך יונית
עירית לינור גירסת השיר: ראיתי עירית עוטפת אור
ג'ינס מלך הבגדים? - קינג ג'ינס