כחילוני תל אביבי מבטן ומלידה, וכנצר למייסדי העיר העברית הראשונה, אני מצר על התהליך שעוברת עירי, אשר מרחיק אותה הן מלהיות עיר עברית והן מלהיות עיר יהודית.
מי שמסתובב ברחובות העיר העברית הראשונה, בכיכרותיה ובקניוניה, אינו יכול שלא להבחין בלעז המכה בה בכל אתר ואתר. מוקמות בה שכונות הקרויות Sea and Sun או Green Park, השרון העברי נדחק הצידה מפני השיבוש הגרמני Sarona, ועוד ועוד.
בשבתות, קשה שלא להבחין בשחיקת הצביון המיוחד והשונה של השבת - לאו-דווקא במובן הדתי - ובהפיכתה לעוד יום של חולין וקניות במקום יום של פנאי ותרבות. לא מקובל עלי צמד המילים "תרבות הקניונים", שני מושגים שהם כמעט דבר והיפוכו. חוק העזר העירוני המגביל פתיחת חנויות בשבת הפך מזמן לאות מתה, כאשר המדיניות המוכתבת מלמעלה, ככל הנראה מלשכת ראש העיר, היא: חוק יוק!
ולאחרונה, חג הפסח, אף הוא איבד מצביונו היהודי - ושוב, לאו-דווקא במובן הדתי - כאשר העיר מוצפת בחמץ מנקר עיניים, להכעיס! אין לכך משמעות אחרת, כאשר תחת דגל ה"נאורות" וה"ליברליות" אין הנאורים בעיני עצמם מצליחים להתאפק במשך ימים אחדים, אינם מסתפקים באכילת חמץ בביתם ועומדים על צריכתו ואכילתו בראש חוצות. גם בפסח, חוק העזר העירוני העוסק בחמץ, אף הוא הפך מזמן לאות מתה, כאשר המדיניות המוכתבת מלמעלה, ככל הנראה מלשכת ראש העיר, היא: חוק יוק! יישר כוח לאבולעפיה היפואי, המכבד את החג היהודי, שבו מזלזלים דווקא היהודים.
עמית סגל, כתב בכיר ומוכשר בערוץ 2, תיאר את התופעה: "כל אבן גבירול בת"א מלא במסעדות שעוברות על החוק ומוכרות חמץ בפומבי. מי שלא מכבד את החוק בפסח לא יכול לשאת את דגל שלטון החוק בשאר ימות השנה". מיד יצא עליו קצפם של הנאורים בעיני עצמם ואשר כיפתו היא לצנינים בעיניהם. ה"כתבתבים" של המגזר השמאלני-הקיצוני, הצבועים המתיימרים לדגול בפלורליזם, לא תקפו את דעתו אלא אותו אישית, על אשר הביע דעה שונה מדעתו המחייבת של עדר התקשורת. המיסיונרים של דת "השלום" התנפלו דווקא על משב הרוח המרענן בערוץ 2, שנראה בעיניהם כצלם בהיכל.
לא מיותר לציין שבעוד ימים אחדים, ביום הזיכרון לחללי צה"ל, יארבו ה"כתבתבים" של עדר התקשורת ושל המגזר השמאלני-הקיצוני לכל חרדי שלא יעמוד דום בשעת הצפירה - מעשה מגונה בפני עצמו בהיותו ביטוי לזלזול ברגשות הציבור - בשעה שהם עצמם לוחמים למען זלזול ברגשות הציבור היהודי - כולל רוב החילונים - המעדיף שפסח יהיה פסח ולא פסטיבל של חמץ להכעיס.