כאשר רוצים אמצעי התקשורת בישראל לספר לנו, ההמונים המטומטמים, עד כמה הרשות הפלשתינית שוחרת שלום, הם עורכים ראיון נוטף זמן עם אחד מבכירי אש"ף. למשל, ג'יבריל רג'וב; מי שהיה מפקד הביטחון המסכל בגדה, וכיום מקורב מאוד לאבו-מאזן וגם - יו"ר התאחדות הכדורגל של פלשתין. ג'יבריל, בעברית טובה אותה למד בעת שהותו הארוכה בכלא הישראלי, ובקולו המחוספס, כבר למד מזמן מה מצפים ממנו מראייניו הישראלים, ומשתדל לספק את הסחורה המצופה. הבעיה היא מה שאומר רג'וב כאשר אינו חובש את כובע רודף השלום האובססיבי, לתפארת ערוצי 2 ו-10. או אז נשמעים מפיו דברים הרבה פחות פסטורליים, שאותם כמובן משתדלים אצלנו להצניע. כך למשל, רק לפני שנתיים (מאי 2013) הכריז רג'וב בראיון טלוויזיוני: "אני נשבע, שאם היה לנו נשק גרעיני, מהבוקר היינו משתמשים בו". בפברואר 2007 בראיון אחר, כינה את ישראל "סרטן באזור", ואשתקד אמר, כי "היטלר היה לומד מישראל על מחנות ההשמדה". אבל רק בעולמנו השקוע עד צוואר בצביעות, מסוגל דווקא הטרוריסט הזה שהפך אחראי להתאחדות הכדורגל הפלשתינית, לדרוש מפיפ"א (ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל - י.ר.) להשעות את ישראל מחברותה, בטענה כי היא פוגעת בהתפתחות הכדורגל הפלשתיני ומונעת כניסת ספורטאים ערבים לשטחי הרשות. קצת מצחיק לשמוע את הדאגה לספורט, באה דווקא מפיו של מי שהיה חבר בכיר בארגון טרור, שחבריו (בשם "ספטמבר השחור", שם שנועד להטעות את הקהילה הבינלאומית, כאילו אין בינו לבין אש"ף שום קשר) הגו וביצעו בספטמבר 1972 את רצח י"א ספורטאי ישראל באולימפיאדת מינכן.