1. זו הייתה תעשיה. זה הרושם הברור העולה מהחשדות - עוד מעט האישומים - בפרשת
רונאל פישר. ותעשיה לא צריכה להיות בהכרח מרובת עובדים או עתירת טכנולוגיה. לפי מה שאומרים חוקרי מח"ש, פישר ומלכה ניהלו מפעל של סחר בידע משטרתי חסוי, כאשר פישר מציע לכל מי שזז בסביבתו לקבל מידע כזה ו/או לסגור את התיק נגדו תמורת תשלום שוחד.
מה שמפחיד פה, מעבר לממדים, הוא שפישר לא חשש להציע את זה ללקוחות שלו. במילים אחרות: הוא ידע שהם מוכנים להאמין שתמורת תשלום אפשר לסגור תיקים במשטרת ישראל של שנת 2014. מה זה אומר על המשטרה? התשובה לכך צריכה להדיר שינה מעינינו. אם תדמיתה של המשטרה - ואנחנו מדברים על להב 433 - היא כזו ששוחד מסדר שם עניינים, אזי יש לנו בעיה קשה ביותר.
2. יש עוד חשש שטרם קיבל מענה: האם
ערן מלכה היה מוכן לפברק חקירות כדי להשיג תשלום?
יואב יצחק חשף כאן כבר בשנה שעברה, כיצד זימן מלכה לחקירה את מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן - לקוח של פישר, שהביע בפניו חשש שמא ייחקר - ולאחר מכן הציע לו פישר לסגור את התיק בדרך הרגילה שלו. הפרשה הזו לא מופיעה כנראה בכתב האישום, אולי משום שאין מספיק ראיות. אך האם מלכה עשה זאת בעוד מקרים? האם ייתכן שקצין ביחידת הדגל של המשטרה יפברק תיקים?
3. עוד שאלה לגבי המשטרה: הרי מלכה לא יכול היה לעשות את כל זה לבדו. הוא היה צריך להוציא מידע על חקירות שלא הוא טיפל בהן, הוא היה צריך - לפחות במקרה של וסרמן - ליצור מצג שווא של חקירה פעילה. האם אנחנו אמורים להאמין ששוב מדובר ב"תפוח רקוב", ב"מקרה קיצון"? והיכן היו הבקרות עליו?
יתרה מזו: ההתנהלות הבעייתית של מלכה אינה חדשה. פסק הדין שניתן בשבוע שעבר בידי השופט
יעקב שינמן מלמד, שכבר ב-2004 החליט מלכה שהוא מעביר תכשיטים שתפסה המשטרה לידי אזרח שלא היה אמור לקבל אותם. זה היה ידוע למפקדיו לכל המוקדם מאז 2009, כאשר הוגשה התביעה בנושא. אבל מלכה נשאר בלהב 433 והופקד על חקירות רגישות. שוב מתברר, שהתנהגות פסולה היא ממש לא מכשול בפני שירות במשטרה וקידום בה.
4. ערן מלכה אמר בבית המשפט, שהוא לא יהיה עד מדינה. וזה כנראה לא בגלל שהוא לא רוצה; ונא לזכור שבין סניגוריו מצויים עורכי הדין
עופר ברטל ו
דב גלעד כהן, שסידרו ל
שולה זקן עסקה חלומית. נראה, שהפרקליטות לא מתלהבת ממלכה כעד מדינה, וזה מכמה סיבות. ראשית, הוא החשוד בקבלת שוחד - העבירה החמורה ביותר בפרשות הנחקרות - וקצת קשה להפוך את החשוד העיקרי לעד מדינה. שנית, כנראה יש מספיק ראיות גם בלעדיו. שלישית, הספיקה לה הביקורת של בג"ץ על האופן בו נחתמה העסקה עם הרב
יאשיהו פינטו בנוגע ל
מנשה ארביב.
אין זה אומר שמלכה לא יהיה בסופו של יום עד מדינה, עם תמורה כזו או אחרת. הוא טוען שבידיו מידע מפליל על קצינים בכירים יותר, ואם זה נכון - ייתכן ששווה לתת לו הקלות תמורתו. זה תלוי כמובן באיכות המידע ובעיקר באמינותו, ויש לזכור שעד מדינה הוא תמיד בעייתי. יש עוד נקודה: עד כמה מח"ש והפרקליטות רוצות לזעזע עוד יותר את המשטרה, שממילא נמצאת בשפל החמור ביותר בתולדותיה.
5. לפי הרשימה שמסרו חוקרות מח"ש, פישר לא יועמד לדין על קשריו הפסולים עם עו"ד
רות דוד כאשר זו הייתה פרקליטת מחוז תל אביב. החקירה נגד דוד עודנה נמשכת, אבל נכון לעכשיו - היא מתמקדת במעשיה כעורכת דין פרטית. כל זה - למרות שפישר שיחד את דוד כבר כאשר הייתה פרקליטת המחוז, ולפחות במקרה של יצחק רוכברגר כנראה גם עשה זאת בהצלחה.
עושה רושם שמח"ש והפרקליטות לא רוצות לנבור במורסה הזאת. רק זה חסר להן: שיתברר שניתן היה לשחד פרקליטת מחוז - תפקיד שביום-יום אין בכיר ממנו בפרקליטות. הן כמובן יכולות למצוא תירוצים - זה על גבול ההתיישנות, יש ממילא הרבה חומר - אך אלו רק תירוצים. טובת הציבור מחייבת שהחשדות הללו ייבדקו לעומק, יהא המחיר אשר יהא.
