התקשורת חזרה לסורה

שנאה ובוז רושפים למרות שחטפה סנוקרת מהציבור בבחירות, משיכה התקשורת הישראלית להשתולל, ודיווחיה על בנימין נתניהו, על הליכוד ועל המשא-ומתן הקואליציוני רוויים בוז ושנאה תהומית. התקשורת חזרה לסורה, ולא תמצאו בה טיפת חרטה, או, חס וחלילה, חשבון-נפש. כנראה, התקשורת כבר מכינה את הקרקע למערכת הבחירות הבאה, וממשיכה לחתור תחת הממשלה החדשה, עוד משלב המו"מ הקואליציוני. מזל טוב, שמעון הרמנו כוסית עם שמעון מנדס - מזרחן מוסמך האוניברסיטה העברית, סא"ל (מיל') וחבר בפורום אלפרדו - שהשיק את ספרו, "הגיהאד של סאדאת" (הוצאת אפי מלצר). מנדס עבר דרך ארוכה מאז החל להרהר על תפקידו ההיסטורי של סאדאת בשנות השבעים של המאה הקודמת - עד מלחמת יום הכיפורים. מחקרו מוכיח, שלא היה מנוס ממלחמה - כיוון שהיא שירתה את מדיניותו של סאדאת, ולא היה לה תחליף. גישה זו אינה מקובלת, ומעוררת כעס רב בקרב שלומי-אמוני, נוטרי החומות, שהטעו את עם ישראל ואת צבאו בשנות השבעים. לכן, היה על מנדס להוציא את ספרו באמצעיו. סוף טוב, והספר מוצג עתה למכירה בחנויות. "הג'יהאד של סאדאת" מוקדש ליוסף מנדס הי"ד, אביו של שמעון, שנרצח בהיותו בשליחות רשמית של "היישוב" כשוטר בטול-כרם בשנת 1938. אטוּם כתב לי גדעון ארליך: "לימודי הליבה מוצגים כמקשה שלמה חיובית. מבלי לדון כלל במרכיבי הליבה הזו. למעשה, סכומי עתק של המדינה מוצאים במסגרת הליבה הזו על מה שמכונה "אזרחות". לא ראינו תרומה כל היא של ה'מקצוע' הזה למשהו חיובי. הדברים דלהלן מראים על טיבה של ה'אזרחות' במציאות המציאותית. בשנה שלפני גירוש היהודים מחבל עזה וצפון סיני עקבתי אחרי הפורום בנושא הוראת האזרחות, שהיה פתוח לכל. הנושא הכמעט בלבדי היה דרכים לשכנוע התלמידים בחובתם לתמוך בגירוש ולשכנוע התלמידים שהתנגדות לגירוש היא מחשבה אנטי-דמוקרטית. לא נמצא מורה לאזרחות כל שהוא: דתי, חילוני, מגוש-דן או מעבר לקוי 49 שהעז להביע ולו ברמז הסתייגות מדיכוי מחשבות תלמידים ומתמיכה במעיכת האחר, החי בגוש-קטיף. לאחר מספר ימים החלו להופיע תגובות שלהן דפוס קבוע: ציטוט ידיעה מהתקשורת על פעילויות הרשות המבצעת באמצעות המשטרה והצבא כגון קריעת אף וריסוק פרצופים של מפגיני תמיכה ביהודי קטיף, עצירת אוטובוסים ברחבי הארץ שבהם נתגלו חשודים בתמיכה באזרחי המדינה שבגוש-קטיף כשהשוטרים מונעים במשך שעות מהחטופים והחטופות ירידה אף לצורך שירותים. התגובות נשאו את השם זיוה דותן שתמיד הציעה לדון בשיעורי האזרחות במקרה המוצג לאור עקרונות הדמוקרטיה: חופש מחשבה, חופש דיבור, חופש תנועה וכו'. בנוסף הציעה לערוך סיורי תלמידים לגוש-קטיף למפגש עם יהודי האזור כדי לעמת את הלימוד התיאורטי, שמוכתב על-ידי משרד החינוך, עם המציאות ועם נקודות מבט נוספות. היו תגובות רבות לזיוה דותן. כולן קראו לחשוף את זהותה ולהרחיקה ממערכת החינוך (ההדגשה במקור - אב"ץ), אף שכל דבריה היו אוביקטיביים לחלוטין. מאמצי הזיהוי נכשלו, והוחלט להפוך את הפורום לפורום סגור, בהנהלת טריבונל של שלושה. סגירת הפורום נועדה לקבע את מוחות מורי האזרחות ולמנוע מהם חשיפה בלתי רצויה למחשבות ועובדות. איש ממורי האזרחות לא צייץ! הפורום נאטם ונסגר". רצח אופי מאז שהמחלקה היהודית בשב"כ - באישור דורית ביניש, פרקליטת המדינה - שיגרה את "שמפניה" להציג תמונה של יצחק רבין במדי ס"ס בהפגנה בכיכר ציון בירושלים, כולם - ובעיקר, בשמאל - מצקצקים שפתיים כל אימת שמישהו עובר את הגבול, ומציג יריב פוליטי במדים נאציים. זה, כמובן, לא חל על אנשי שמאל, שעסוקים בלי הרף ברצח אופי של אנשי הימין. ובעניין הזה משום-מה נדם קולם של המשטרע המצוינת של דנינו ושל הפרקליטות אלם ביום ראשון, כ"ח באייר, יהיה יום ירושלים. כמובן, שהתקשורת הישראלית מתעלמת מהיום הזה. חלק גדול מראשי התקשורת סבורים, שאיחוד ירושלים ומלחמת ששת הימים היו טעות, והם היו שמחים להחזיר את הגלגל אחורנית.