האם בחירתה של
הילרי קלינטון לנשיאת ארה"ב תיטיב עם ישראל, או שמא, חלילה, תרע לה? - בשאלה זו מתחבטים רבים וטובים לא רק בישראל, אלא גם בקרב היהדות האמריקנית.
לדעת
גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, הרי שחרף שמירתה על שתיקה די רועמת, אפשר בהחלט לנחש את עמדתה בעניין. לדבריו ניתן לעשות זאת על סמך התנהגותה כשרת החוץ לשעבר של ארה"ב.
אף שכרגע אופף מעטה של מסתורין על התייחסותה של מועמדת המפלגה הדמוקרטית בשאלות מדיניות-חוץ, ובתוך כך גם על יחסה כלפי ישראל - מסתבר לדברי נחשון, בבירור, שהיא נוטה לאמץ את מדיניות הבדלנות של הנשיא המכהן,
ברק אובמה, הדוגלת ב"לסה פייר", של "שב ואל תעשה" ושל "אמריקה לאמריקנים" בלבד.
בדלנות
באורח פרדוקסלי, ראוי לציין שמדיניות הבדלנות הייתה בעבר דווקא נחלתה של המפלגה הרפובליקנית היריבה. זוהי מדיניות המתנערת בכל תוקף מכל מעורבות של ארה"ב במלחמות זרות, ובכך הילרי מאמצת בעצם את מדיניותו של הנשיא המכהן, ברק אובמה, שעל פיה יש לפתור בעיות מדיניות-חוץ באמצעות דיפלומטיה שקטה ולא באמצעות מלחמה אגרסיבית.
כדי להבהיר שהילרי קלינטון אכן דוגלת במדיניות שכזו, מסתמך נחשון על הצהרתה הפומבית בטלוויזיה, לפיה אין ארה"ב צריכה להתערב בכוח במאבקיהן של מדינות זרות, ואף דאגה בתוך כך להביא דוגמאות של אפגניסטן, פקיסטן, סוריה ועירק. אליבא דגירסת הילרי קלינטון, מוטל על אותן מדינות מסוכסכות לפתור את בעיותיהן בעצמן.
אי אמון
נחשון סבור כי מכאן ניתן בהחלט להקיש על מדיניותה העתידית של הילרי קלינטון גם כלפי ישראל. לדעתו, יש אכן מקום לחשש שהיא תאמץ את מדיניותו של אובמה, שלא התייצב, למשל, באורח ברור, לצד ישראל בעת שזו הותקפה במלחמה האחרונה על-ידי החמאס. מבחינה זו יוצרת, לדבריו, מדיניותה הבדלנית של הילרי קלינטון חששות כבדים, אם לא אי-אמון ממש, מצד ישראל ומצד חלק נכבד מהיהדות האמריקנית.
בשל יחסה האוהד של הילרי קלינטון לרשות הפלשתינית, מביע נחשון ספקות בדבר נכונותה של מועמדת המפלגה הדמוקרטית להתייצב לימינה של ישראל. לדעתו, סביר יותר להניח שהיא תדגול דווקא בעמדתו של ראש הרשות, מחמוד עבאס, הקוראת להקמתה של מדינה פלשתינית עצמאית.
אם לא סגי בכך, הרי שנחשון מבקש להבהיר גם כי מדיניותה של הילרי קלינטון כלפי הטרור המוסלמי בעולם לוטה כיום בערפל כבד. המועמדת לנשיאות פשוט נמנעת מהצהרות ברורות על עמדתה בעניין ואינה מגיבה על אתגרים הקשורים בו. באותה מידה היא גם נמנעת מהגדרת יחסה לעניין הפצצה הגרעינית האירנית - מה שבצדק אמור לעורר בישראל לא מעט דאגות.