סרדינים ועובדי ניקיון במערכת החינוך

ראויים ועדי ההורים להערכה רבה, כשהם יוצאים במחאת הסרדינים, בתקופת השר פירון במשך שנה וחצי דנה וועדה מקצועית, שהחליטה לקצץ את מספר התלמידים. טרם יישום ההחלטות נפלה הממשלה. מימושן לא יצא לפועל. בא שר חדש במקום ליישם את ההחלטה הוא מבקש ללמוד מחדש את הנושא, וזאת כשאחת ההכרזות הראשונות שלו טרם שלמד את הנושא, שהוא השר משווה את מספר התלמידים בכל בתי הספר ל-40 תלמידים בכיתה. אני מציע לוועדי ההורים שלא יסתגרו רק במאבק המצומצם נגד הצפיפות בכיתות. בית הספר הוא מקדש מעט של חינוך ולימוד. אך היום כ-15% מעובדי ההוראה עושים את עבודתם בתנאי ההעסקה של מורי קבלן. כיתת סרדינים ומורי קבלן בתחום ההוראה זה מפגש קטלני, אותו יש למנוע. ארבעים וחמש שנה מחיי הקדשתי למערכת החינוך. צעדי הראשונים במערכת החינוך עשיתי כתלמיד בבית החינוך ע"ש משה הס בפ"ת. בהמשך מורה ומנהל בתי ספר בישראל ובשליחויות מדינת ישראל בחו"ל. תמיד עובדי הניקיון היו במוסדות שבאחריותי חלק מהצוות החינוכי. כיום כל עובדי הניקיון הדואגים להפגיש את ילדינו עם סביבה נקייה הם עובדי קבלן על בסיס של שכר שעתי, ללא ביטחון תעסוקתי וללא ביטחון פנסיונרי. בשנים האחרונות עובדי הניקיון הם טלאים מחוררים. מערכת החינוך פלטה אותם והפכה אותם לסרח עודף. הם הוצאו מתחומו של הצוות החינוכי והועברו לידי חברות כוח אדם. חברות המעסיקות אותם ללא זכויות סוציאליות. חברות המתחלפות בתדירות רבה, ואיתן זכויות סוציאליות מתנדפות יחד איתן. תהליך דומה עבר ציבור האחיות הבית ספריות, שהיה בעבר כתובת רפואית וחינוכית, מקום מקלט לתלמיד ותלמידה, הזקוקים לאותו מקלט חם ואוהב. ציבור של רבבות עובדות ועובדים נעקר מהעסקה ישירה ומתחושת שייכות למפעל חינוכי ועבר לנתיב אפל של שכר שעתי ללא ביטחון תעסוקתי מינימלי וללא כל אפשרויות קידום. יום העבודה של ציבור כה גדול תחום ב-ד' אמות של מלחמת הישרדות עם מינימום שכר והפחד של קבלת מכתב פיטורים. מכתב פיטורים שהוא בבחינת מכה למשפחה. אני מצפה, שמערכת החינוך תתעשת ותסיר מתוכה את מעמד חוטבי עצים. תחליף את העסקה הקבלנית בהעסקה ישירה. ביה"ס יעסיק מורה אך ורק בהעסקה ישירה ללא תיווכים קבלניים. עובדי ניקיון ותחזוקה יועסקו רק בשכר ובתנאים סוציאליים הקבועים בחוק, כולל קביעות, קרן השתלמות ופנסיה. להעניק להם מעמד חינוכי מכובד לו הם ראויים כעובדים.

מוזר, ששלושה ארגונים: הסתדרות העובדים, הסתדרות המורים וארגון המורים אינם רואים עצמם מחויבים למישוריות הערכית-חינוכית כלפי עובד הניקיון, בוודאי לא לתנאים הסוציאליים שלו. אל מול החרפה של שימוש בנשק הפיטורים ככלי נגד עובדי קבלן ניתן לתת רק נקודות זכות לארגון זעיר מאוד בשם "כוח לעובדים". מִכְתַּב פִּטּוּרִים לְאַבָּא שֶׁל יַלְדָּה אַחַת מִכְתָּב אֶחָד שֶׁנִשְׁלַח לְאַבָּא עָטַף בְּלֵאוּת כְּבֵדָה סֵדֶר יוֹמָהּ שֶׁל יַלְדָּה אַחַת. מִכְתָּב אֶחָד שֶׁנִּשְׁלַח לְאַבָּא מָחַק מָחָר וּמָחֳרָתַיִם לְיַלְדָּה אַחַת נִפְנֵף בְּחֶבְלֵי גַּעְגּוּעַ דָּמוּעַ לְאֶתְמוֹל וְשִׁלְשׁוֹם שֶׁעָטְפוּ לְאַבָּא כָּל בֹּקֶר כְּרִיכִים מְרוּחִים בְּכָבוֹד - כְּרִיכִים שֶׁפָּסְעוּ לְיוֹם עֲבוֹדָה. מֵהַיּוֹם מִלִּים זָרוֹת חוֹצְבוֹת בְּסֵדֶר יוֹמָהּ שֶׁל יַלְדָּה אַחַת, שְׁחוֹרוֹת עַל גַּבֵּי לָבָן עָצוּב פּוֹסְעוֹת לְעֶבְרָהּ מִלִּים זָרוֹת מִתּוֹך מִכְתָּב אֶחָד לְאַבָּא, פּוֹרְטוֹת עַל מֵיתָרֵי חֶרְדָתָהּ הוֹלְמוֹת וּמְסַפְּרוֹת לָה כִּי אוֹנוֹ שֶׁל אַבָּא לא נָחוּץ יוֹתֵר לַהוֹן. ההורים חייבים לקחת בידיהם את גורל חינוך ילדיהם. אין מקום לתופעות כמו: כיתה צפופה, מורי קבלן המלמדים את ילדינו, עובדי קבלן המנקים לילדינו את הכתות, שומרים בשערי בתי הספר, המועסקים באמצעות חברות קבלן. תופעות אלו הן בבחינת איים בלתי מוסריים ובלתי חינוכיים בתוך המרחב שחייב להיות רק מרחב חינוכי.