בני עמי בחרו בטרור?‏

למה התכוון נשיא המדינה כשאמר "בני עמי בחרו בטרור", האם רצה לומר שעם ישראל הוא עם של ‏טרוריסטים? האם רצה לומר שאזרחי המדינה, בני עמו של הנשיא, הם טרוריסטים, קשה כך לקבוע כי ‏הסיפא של משפטו סותר כל הנחה כזו, מכלול הציטוט מדברי הנשיא הוא: "יותר משאני חש בושה, אני חש ‏כאב. כאב על רציחתו של תינוק קטן. כאב על שבני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. דרכם אינה ‏דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי‎.‎‏"‏ כלומר מחד מביע הנשיא כאב על כך שבני עמו בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש. ומאידך הוא אומר ‏‏"דרכם אינה דרכי. דרכם אינה דרכינו. דרכם אינה דרכה של מדינת ישראל ואינה דרכו של העם היהודי‎.‎‏"‏ אכן תרתי דסתרי, ובאותו משפט, ברצף.‏ יכול היה לומר "עשבים שוטים מבני עמי בחרו בטרור", יכול היה לומר "קיצוניים מבני עמי בחרו בטרור", ‏אבל לא, הנשיא בחר לומר "בני עמי בחרו בטרור" ועד כמה שידוע לי לא טרח אף לתקן את דבריו, הם עדיין ‏מתנוססים כפי שנכתבו במקור בדף הפייסבוק של נשיא המדינה. ‏‎ מהי אם כן המסקנה מהסתירה הבולטת הזו, ומכך שאין כל ניסיון לתקנה?‏ - המסקנה שלי מאוד פשוטה, הנשיא מנסה פשוט למצוא חן בעיני כולם, בסגנון הנשיא הקודם, שמעון פרס, ‏נשיא "כן, ולא" וקיבלנו אם כך עוד נשיא של "כן ולא" האומר במשפט אחד דבר והיפוכו.‏ אין מקום בשום פנים ואופן לנאצות או לאיומים או לדברי הסתה נגד כל אדם אחר, על אחת כמה וכמה ‏מנהיגי ציבור על אחת כמה וכמה ראשי ההנהגה, ראש הממשלה ונשיא המדינה, אך עם זאת כולנו בעד ‏חופש ביטוי, כולנו בעד עיתונות חופשית וביקורת נוקבת, ודברי הנשיא שהם הפוכים בתוך עצמם, ואינם ‏מתוקנים, ודאי ראויים לביקורת. ודאי ראוי לומר לנשיא ולציבור, שדיבור כזה, אשר כל שומע בו שומע את ‏מה שהוא רוצה לשמוע, או דווקא את מה שאינו רוצה לשמוע, מעיד על חולשת הדובר, מעיד על ניסיונות ‏למצוא חן בעיני כולם, מעיד על חוסר הבנה בסיסי בצרכי הציבור ועל חוסר הבנה בסיסי בדרכים לזכות ‏באמונו של הציבור, אמון שמשיגים בהרבה עבודה קשה, ודאי לא במילים הסותרות עצמן מהיסוד, ואשר ‏אמורות להיות ערבות לכל אוזן.‏ ולסיכום ניתן לומר שאני יהודי, אני בן לעם ישראל, לא אני בחרתי בטרור, איש מקרובי או ידידי לא בחר ‏בטרור ואף לא בני עמי בחרו בטרור, ולכן כה צורמים,פוגעים ומעליבים דברי הנשיא רובי ריבלין "בני עמי ‏בחרו בטרור", דברים שאף פעם לא מאוחר לתקנם, אפילו אם המחיר יהיה שלא יהיו מכאן ולהבא טקסי ‏קידוש וחנופה ברחבת בית הנשיא בימי שישי בערב.‏