X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   מאמרים
מה שניצב מולך כשאתה תקוע זה הבלתי נודע הגדול, החלל הריק של כל המחשבה המערבית אנו תקועים יחד ולא יודעים מה לעשות איך להפסיק את מעגל האלימות איך להפסיק את מעגל השנאה איך לחיות יחד באושר
▪  ▪  ▪
אנו חייבים לשוב אל פנימיותנו [צילום אילוסטרציה: AP]
Geocaching ובעברית גאוקשינג או מטמונאות, הוא שם משחק חיפוש אחר המטמון, בו המשתתפים משתמשים בג'י. פי. אס או במכשירי ניווט אחרים, על-מנת להחביא או למצוא מטמונים, החבויים בכל רחבי העולם.
למעשה, המטמונאות קוראת תגר על החשיבה המקובעת של האנשים המשחקים. לכל אחד ואחת מאיתנו יש מטמונאות כזו בחיים. קוראים למצב הזה היתקעות. זהו רגע האפס של התודעה. תקוע. בלא תשובה. בלום. מחוסל. מבחינה רגשית זו חוויה אומללה. אתה מאבד זמן. אתה לא יעיל. אינך יודע מה לעשות. אתה מתבייש בעצמך. משתלטת עליך תסמונת הפחד-שהוא-כעס.
מה שניצב מולך כשאתה תקוע זה הבלתי נודע הגדול, החלל הריק של כל המחשבה המערבית. אתה זקוק לרעיונות חדשים ופורצי דרך. עכשיו זה קורה לכולנו בגדול. לכולנו נדמה שאיבדנו את זה. יש כאוס ערכי. כאוס חברתי. כאוס מנהיגותי. כאוס לאומי. כאוס עולמי. יצירתיות, מקוריות, כושר המצאה, אינטואיציה, דמיון - במילים אחרות, "היעדר היתקעות" - כל אלה נדמה שהם לגמרי מחוץ להישג ידנו ולמושגינו. אנחנו תקועים ביחד ולא יודעים מה לעשות. איך להפסיק את מעגל האלימות. איך להפסיק את מעגל השנאה. איך לחיות יחד באושר.
פואנקרה, היה אומר, שיש מספר אינסופי של עובדות ביחס למצבנו, ואלה הראויות לציון אינן סתם צצות ומציגות את עצמן. העובדות הראויות לציון, אלה שאותן באמת אנו צריכים בכדי למצוא פתרון אמיתי למצבנו התקוע, אינן רק פאסיביות, הן אפילו חמקמקות להכעיס - ואין לנו שום סיכוי לשבת ולחכות שהן יופיעו מעצמן. עלינו לצאת ולחפש אחריהן, או שעתידים אנו להישאר תקועים במצב הזה ללא מוצא ולזמן לא ידוע. לעולם, כפי שציין פואנקרה, מוכרחה להיות בחירה תת-מודעת של העובדות שאנו צופים בהן. אנו חייבים לבחור את העובדות הטובות מתוך הרעות על בסיס של רגש פנימי. צריך שיהיה לנו אכפת!!!
אנו חייבים לשוב אל פנימיותנו. לשוב אל עצמיותנו. רק מכאן נשיב אלינו את התחושה של מה הוא טוב. רק כך נוכל להתקדם. רגש כזה אנו נולדים עימו. זהו גם משהו שאנו יכולים לפתח. אין זו סתם "אינטואיציה", לא סתם איזו "מיומנות", או "כישרון" שאין להסבירם. זהו התוצר הישיר של מגע עם אלוהים. כמו גם המגע עם האיכות הפנימית של מקווה, תהילים, טלית ותפילין, שבת, בית כנסת, בית מדרש, תורת ישראל, עם ישראל, ארץ ישראל.
לפיכך, ההיתקעות המתרחשת עכשיו, במדינה היהודית, אינה המצב הגרוע ביותר האפשרי, אלא המצב הטוב ביותר שאפשר להימצא בו. זו היתקעות שחכמי הזן בודהיסטים מייחלים לה באמצעות חידות האיגיון המכונות קואנים. זה מחייב את כולנו להיכנס לשלווה פנימית עמוקה. לרוקן את ההכרה. זהו רגע לפני ההשראה. רגע לפני הלידה של מציאות חדשה. זהו רגע שאין לפחד ממנו, אלא לטפחו. אם רוחנו תקועה באמת, לאין מוצא, כי אז עשוי מצבנו להיות הרבה יותר טוב מאשר כשהייתה עמוסה ברעיונות. מחשבתנו תנוע באופן טבעי וחופשי לקראת פתרון חדש שלא שמעתו אוזן מעולם. לא נוכל למנוע זאת. ההיתקעות מוכרחה לבוא קודם לכל הבנה אמיתית. אין לחזות מראש מה נמצא יחד על מסילת הגילוי וההתגלות. כל הפתרונות פשוטים - אחרי שנתגלו.
אנו זקוקים לתושיה. שימו לב שמילה זו רוויה בשם הקדוש. בעצם, אנו מבקשים להתמלא באלוהים. תהליך ההתמלאות בתושיה מתרחש כאשר אדם נמצא די זמן בשלווה פנימית כדי לראות, לשמוע ולהרגיש את אלוהים. בספר 'זן ואמנות אחזקת האופנוע' אנו לומדים את תורת התושיה. תורת התושיה היא בעצם בחינת המעצורים הרגשיים, המחשבתיים והנפשיים בתפיסת האלוהות.
כל דבר הגורם לנו לאבד את הקשר הפנימי עם האלוהות, הוא מוקש תושיה. יש מוקשים הנובעים מכישלונות שלנו ושל אחרים לשקף ולשתף את האלוהות. פעמים רבות היה האגו שלנו המוקש שתפס את מקום האלוהות. הנפוץ ביותר והמסוכן שבמוקשים, הוא מוקש ערכים ושמו "נוקשות ערכים". זוהי אי-יכולתו של האדם להעריך מחדש את מה שהוא רואה, בגלל מחויבות לערכים קודמים. העובדות נמצאות שם, אך איננו רואים אותן. אנחנו מביטים היישר עליהן, אך אין להן עדיין די ערך. אם ערכינו נוקשים, איננו יכולים למעשה ללמוד עובדות חדשות. אנו חייבים לטהר עצמנו. אם אנו לוקים בנוקשות ערכים ואגו, עלולים אנו שלא לראות את התשובה האמיתית, אפילו בהציצה ישר בפרצופנו - וזאת משום שאיננו יכולים להבחין בחשיבותה של התשובה החדשה.
מוקש נוסף שממנו כדאי לנו להיזהר, הוא מוקש אמת, שעניינו הלוגיקה של כן-או-לא. שחור-או-לבן. אמת-או-שקר. זה או זה. מאחר שאנו שבויים בחשיבה כזו, איננו רואים בדרך-כלל כי יש מונח הגיוני אפשרי שלישי. בעל תוקף דומה לכן-או-לא. המסוגל להרחיב את הבנתנו בכיוון לא מוכר. התשובות שאינן כן-או-לא, הן התשובות שמאפשרות לנו לצמוח ללידה רוחנית חדשה. בכדי לצמוח נכון, אל הלא נודע שבו הגאולה, עלינו לחיות נכון. הדרך שבה אנו חיים, היא המכשירה אותנו להימנע מהמוקשים ולראות את העובדות הנכונות. אם אתה בורח מאלוהים בששת ימי השבוע, שבהם אינך מתקן את עצמך, אילו תכסיסי פינוי מוקשים יוכלו מלהפוך אותך לפתע למי שחשיבתו חדה ביום השביעי? הכל קשור זה בזה.
Author
תחקירן, פובליציסט | דוא"ל
תאריך:  09/08/2015   |   עודכן:  09/08/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רפי לאופרט
רק כאשר הזכירו הדוברים את החלטת הממשלה להפעיל מחדש צווי מעצר מנהליים נגד "שנואי נפשם" של השמאל והתקשורת באזור איו"ש, עלה חיוך על פני הדוברים ויותר משמץ של שמחה לאיד נשמע בקולם
אפרים הלפרין
אני יהודי, אני בן לעם ישראל, לא אני בחרתי בטרור, איש מקרובי או ידידי לא בחר בטרור ואף לא בני עמי ‏בחרו בטרור, ולכן כה צורמים, פוגעים ומעליבים דברי הנשיא רובי ריבלין "בני עמי בחרו בטרור"‏
יורם דורי
מדוע בישראל העניין כל כך מסובך? מי באמת מרוויח מהתסבוכת? נשאלת גם השאלה - אם איננו יודעים לבצע למה לא החלטנו להעביר את הביצוע לשכנינו העזתים וכך שני הצדדים היו מרוויחים. הם - עבודה ופרנסה שמפחיתה מוטיבציה לטרור ואנחנו - רכבת תחתית תוך פרק זמן קצר ובלי מטרדים?
רבקה שפק ליסק
ראשית כל, יש לדחות את הטיעון שיהדות מערב אירופה מנתה בימי הביניים מקסימום 35,000 נפש. מספר היהודים במערב ומרכז אירופה היה גבוה הרבה יותר. שנית, המחקר ההיסטורי שנתמך ע"י המחקר הגנטי קובע כי רוב יהודי מזרח אירופה הם ממוצא שמי ואינם יהודים כוזרים
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי    והפעם - בלתי-מוסרי, שריפה, הוצאה אדירה ודיון מופקר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il