משהו דגדג את שולי מוחי כאשר קראתי על ההוראות החד-משמעותיות שנתן היועץ המשפטי, בהן דרש מראש הממשלה לחזור בו מהחלטתו לפסול שלושה משופטי הוועדות הפרסים התרבותיים בשל נטייתם הפוליטית. הסיטואציה נשמעה לי מוכרת, אך לא זכרתי מאיפה.
שוב חשתי הרגשת 'דה זה וו', כאשר קראתי על המלחמה המתוקשרת בין הממונה על ההגבלים לראש הממשלה בנושא הגז. אתם מכירים את ההרגשה המעצבנת שיש כאן משהו מוכר, אך קשה לי לשים עליו את האצבע?
אותה הרגשה מתסכלת חזרה לתקוף אותי, כאשר קראתי על התנגדות פוליטיקאים מגובה על-ידי התקשורת, להדחת יו"ר רשות החשמל הממונה.
משום מה נזכרתי בעקבות כך, איך היועץ המשפטי,
יהודה וינשטיין הורה למעשה על הפסקה מוחלטת של כל הליכי המינוי בהם מעורבים שרים או הממשלה לכל אורך מערכת הבחירות הארוכה. ברור שיש כאן קשר למישהו אחר אך שמו חמק מזכרוני למרות שעמד על קצה הלשון. ואז קראתי ציטוט של היועץ המשפטי, שכתב לראש הממשלה בנוגע למנדלבליט, מזכיר הממשלה:
"על אף שאני סבור כאמור כי בהתנהלותו בפרשה הנוכחית, ובעיקר בתגובותיו ל
מבקר המדינה ולמשטרה יש כדי להטיל בו כתם ערכי-נורמטיבי, עדיין נראה כי ניתן למצוא הסברים שונים לחלק מכשליו, גם אם אין בהם כדי להצדיק אותם, כך, למשל, על-רקע יחסי הקרבה שלו עם אשכנזי, תחושת המחויבות שלו כלפיו. למרבה הצער, נסיבות אלו הביאו אותו לכאורה למעשים אשר ראוי להימנע מהם. ואולם על-רקע עברו, ספק אם יש בדברים כדי להצביע על קו מובנה באישיותו או על תפיסת עולם מושרשת הנטועה בו המעידים על אי-התאמה מובנית לתפקיד".
רגע, מה אומר גיבוב איום זה של מילים? - אופס, זהו זה. נפל האסימון. כך בדיוק מתנסח סר המפרי אפלבי מהסדרה הטלביזיונית "כן, אדוני ראש הממשלה".
סר המפרי אפלבי הוא היועץ המשפטי וינשטיין עד לאחרון הפרטים. צורת ההליכה הכפופה מעט, הנצוץ הערמומי של העיניים. שימוש במשפטים ארוכים ולא מובנים בלשון משפטית, שבאה להסתיר את הכוונה האמיתית. הכי חשוב; מעשים שנעשים מאחרי הקלעים במטרה להשליט את השקפת העולם של הפקידות על הנבחרים ולקדם את אנשי שלומם.
נכנסתי לויקופדיה לקרוא את הערך של הדמות הראשית מאותה סדרת טלוויזיה סטירית מצליחה - המפרי אפלבי: "הסדרה מספרת על יריבות בין שרי הממשלה (המאמינים שהם הממונים), לבין אנשי השירות הציבורי הבריטי שמנהלים את המדינה בפועל. בפרק טיפוסי האקר (ראש הממשלה) יציע, או ינסה לקדם רפורמה כלשהי, וסר המפרי (הפקיד הבכיר), יבלום אותו בכל האמצעים העומדים לרשותו. ברוב המקרים סר המפרי יצליח במשימתו."
לא צריך להוסיף מילה על הגדרה זו. שנו רק את השמות וקבלתם את מה שקורה בישראל. הפכנו מדמוקרטיה בה נבחרי העם מממשים מדיניות עבורה הם נבחרו, לדיקטטורה של הפקידים כמו בסדרה הבריטית, המבצעים מדיניות פרטית לפי השקפת עולמם ומקדמים את אנשי שלומם בשיטת 'חבר מביא חבר'.
סר המפרי וינשטיין נתמך על-ידי התקשורת ומקבל את הגב של הבג"ץ. הוא לא בוחל בתעלולים כדי להשליט את רצונו על הממשל הנבחר. בדיוק כמו בן דמותו על המסכים. ההתנהגות הנלעגת בסטירה הבריטית, הפכה למציאות עגומה בישראל.