לשמונה מיליארד אנשים שחיים על הפלנטה ארץ קורא כל רגע משהו, אישי, פרטי, כשהם לבד, או בצמדים, או בחבורה. כמה "אירועים" עושה מזה התקשורת, כמה אינה עושה...?
שמונה מיליארד אנשים שחיים על הפלנטה ארץ אומרים כל רגע משהו, בהקיץ לקרוב, לרחוק, לשניים, לכיתה, לכפר, לעיר, בחלום, בשנתם, בפגישה סודית עם חלום של מישהו אחר בחלומו. כמה ציטוטים מצטטת מכל הון הדברים האלה התקשורת, כמה היא אומרת, כמה היא שותקת...?
שמונה מיליארד אנשים שחיים על הפלנטה ארץ, כמה בהם שמחים, כמה מתעצבים על ליבם, כמה צוחקים, כמה בוכים, כמה פורחים, כמה נובלים, כמה חוגגים, כמה אבלים, כמה מתפללים, כמה מיואשים, כמה בונים מגדלים וקוטפים את השמש כמה כושלים למרתפים ומגששים צללים? כמה מילים זורמים מכל אלה לטורי עיתונים, למקלטי הרדיו, לצגי המחשבים והטלוויזיה, מילה למיליון, למיליארד, לאין ספור...? וכמה לא כלום יוצא לאוויר העולם הצפוף ואובד כלא היה מעולם באוויר הדליל בו רצה התקשורת אחוזת תזזית שאומרים עליה שהיא מושלת בתבל ומלואה...?
שמונה מיליארד אנשים שחיים על הפלנטה ארץ, מה הם יודעים, מה הם לא מעלים על הדעת, מה הם נוכחים ומה אינם אלא נעלמים...?
ואף על-פי כן, הו נס שבניסים, נס שאין דומה לו בכל ימי האדם מראשית היותו- " מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת-ה' כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים" (ישעיה)! מאין, אכן, כפי ששאל איוב, "וְֽהַחָכְמָה מֵאַ֣יִן תִּמָּצֵ֑א וְאֵ֥י זֶ֝ה מְק֣וֹם בִּינָֽה"...?
מה את אומרת תקשורת רדופת יום, על הנס הזה יש לך פנאי לומר דבר...? או עניין, תקשורת, היש לך עניין ופנאי, פנאי ועניין...?