עם כל הכבוד, הצנחתו הכמעט פיראטית של סעיף מתוך מסמך נקדי (1972) שהיה בחינת ספר הנחיות פנימי שאומץ על-ידי
רשות השידור לתוך ספר החוקים של מדינת ישראל (2015) ואישורו של ידי 40 מתוך 120 חברי כנסת (22-18) הוא לא רק מקומם, גם עניינית גם פרוצדוראלית, אלא בלתי אינטליגנטי בעליל. צריך לקוות שראש ה
ממשלה אכן הזדעזע לגלות שהקואליציה שלו ואחד מיקירי שריו הטילו את מדינת ישראל לזירה האפלה של משטרים הרואים בחופש הדיבור והדעה איום קיומי על שרידותם. הוא יפעל, הודיעה לשכתו, לתיקון או לעיקור הזעיף הזה מתוך החוק. יש בכך נחמה פורתא. זה לא היה קיים מעולם בישראל. זה יותר ממיותר לפתע עכשיו.
זה לא אינטליגנטי כי ראשית אי-אפשר בעולם בו אנו חיים לסתום פיות. לכן, חוץ מאשר לתופף ביוהרה על תופי ההפחדה בשם הדאגה כביכול לקיום מוסר האיזונים, לא עשו המחוקקים המתקנים ולא כלום. כל דעה יהיה לה מהלכים, וכל עמדה יהיה לה מגנים.
זה גם לא אינטליגנטי מפני שהדבר האחרון שממשלת ימין שלנו זקוקה לו היא תדמית של ממשלה הדורסת את חופש הדיבור. זה מעשה של דלגיטימאציה של שלטון נתניהו. זה מעשה של הורדת קרנו של שר העוסק בתקשורת ואינו מבין כי במדינה בה הוא חי לא יתנו לו אזרחיה להגדיר כך את התקשורת.
זה לא אינטליגנטי מטעם נוסף. חקיקה בתחום האתיקה העיתונאית היא מעשה מופרך. החוק יכול לצייד את אוכפיו במד מהירות הקובע כי נסעת מעבר למהירות המותרת. במה יצייד החוק את האוכפים את הסעיף החדש הזה הקובע כי "בשידורי הרשות יש להימנע מחד-צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי, שלא לפי ערכן החדשותי"? יהיה איזה 'גייגר קאונטר' שיבדוק אם שדר הטעים משהו בהרמת קול, בלחש סלקטיבי, בהרמת גבה, בחיוך לועג, בהעוותת פניו? יהיה פקח בשטח שיבדוק מה הוא ערך חדשותי, ומה רק ערך רכילותי? אם דיווח על אובמה הוא פרו קונגרס על-פי סימני הפיסוק הקוליים או אנטי קונגרס, או פרו חרדי או חלילה פרו חופש מיני? הצעד הבא יהיה רובוט שתעשיית המכוניות המספקת קולות למיכשורי הנחייה שיחליף את הטלנטים האנושיים השובים לב בעברה בלתי נמנעת על החוק הזה לו נתקבל...?
האתיקה העיתונאית והציבורית מחייבת איזון, דוחה ניצול של במת הכלל לקידום השקפות עולם פרטיות או פוליטיות, להטיית הקורא או הצופה או המאזין לרכש על-פי השפעת הרשות התקשורתית, אבל היא נחוצה מפני שיש חופש עיתונות וחופש הבעת דעה וחופש הויכוח וחופש ההתמודדות על אמיתות מורכבות כאלה או אחרות. מפני שיש חופש דיבור יש הכרח שכל חופש יכפיף עצמו למסכת ערכית. אבל אם אין חופש הדיבור, כי החוק חוסם אותו, אין גם אתיקה. אולטימאטיבית - יש משטרה...
מי שרוצה להעמיד את ירושלים על הדין בתחום הזה, יחריב אותה. זה ברור. כל אדם ממוצע מבין זאת. איך לא הבינו זאת מחוקקי הסעיף הזה שיש לקוות כי יעבור מן העולם עוד בטרם יקנה בו אחוזה...