לידיעת קנאי השפה העברית בעיר העברית הראשונה תל אביב, הדורשים ונאבקים שבתי העסק בעיר יקראו ויושלטו בשמות עבריים: קיים בת"א סוג של חוק עזר עירוני - תקנת חוק משנת 2002, המחייבת בעלי עסקים בשילוט שכולל עברית. האם נאכף החוק?
לא רבים יודעים כי בתל אביב קיימת תקנת חוק עירונית משנת 2002, סוג של חוק עזר עירוני, המחייבת בעלי עסקים כמו חנויות, רשתות, בתי קפה, קניונים וכדומה לכתוב את שמות העסק גם בעברית.
על-פי התקנה, שילוט-קבע מסחרי ושאינו מסחרי בעיר תל אביב חייב להופיע באותיות עבריות, ולחלופין להופיע במקביל באותיות עבריות ובאותיות לועזיות זהות בגודלן. וזו לשון התקנה: "לא יפרסם אדם מודעה ולא יציג שלט אלא בשפה העברית, או גם בשפה אחרת ובלבד שהשפה העברית תתפוס לא פחות ממחצית שטחם".
לנסות לשמור על צביונה של התרבות העברית
הרעיון מאחורי תקנת החוק הוא לנסות לשמור על צביונה של תרבות העברית ולנסות להחזיר ככל שניתן את כבודה של השפה העברית שמעמדה והלגיטימיות שלה כידוע פחתו בישראל עד מאוד בעשורים האחרונים.
אגב, יצא לי לסייר בשבועות האחרונים בכמה מרכזים מסחריים בתל אביב כמו מתחם שרונה, מתחם "התחנה", נמל תל אביב ועוד, ושמתי לב שבכמה בתי עסק במתחמים אלה, החוק בעניין שילוט בתי עסק בעברית, על-אף שהוא אם אני לא טועה כבר בן למעלה מ-10 שנים, לא תמיד נאכף כלשונו והשילוט על בתי עסק לא מעטים במתחמים אלה הוא בשפה לועזית בלבד, או מופיע בשתי שפות - עברית ולועזית - אך הכיתוב בעברית הוא בגודל קטן יותר מאשר בלועזית ופחות מובלט.
אין לי ספק שלבעלי בתי העסק והרשתות אין דבר נגד השפה העברית. השיקול שלהם בהצבת שלט בשפה לועזית על בית עסקם הוא ככל הנראה כלכלי גרידא: שם לועזי לבית קפה, קניון, חנות אופנה וכדומה מלהיב ומושך את הקונים ומשווה לבית העסק תדמית אקסקלוסיבית בן לאומית עם ניחוח של חוץ לארץ, ויש גם את העניין של התיירים.