אם תרבות השחיתות והחזירות שעסקנו בה במאמר הקודם "רק" עושה לנו את המוות בכך שהיא עושקת ומשעבדת אותנו, הרי שתרבות הנאורות תשמיד אותנו סופית.
מהי נאורות? במשפט אחד: ערכים נעלים של זכויות אדם. יפה, אבל זה למראית עין, זה מה שאנחנו מספרים לנו על עצמנו, מספרים בפרצוף כה משכנע שאנו מאמינים לשקרים של עצמנו. בפועל תרבות השחיתות יונקת את כספי המדינה, תרבות החזירות יונקת את כספי האזרחים, תרבות העושק מעבידה אותנו בפרך. כמדינת אליטות המערכות פועלות למען עצמן, המשטרה, הפרקליטות ומערכת המשפט מרשיעות אזרחים תמימים כדי להראות הצלחה גדולה. אין פלא שהמדינה קורסת מבחינה חברתית.
כנאורים הדוגלים בזכויות אדם (לפחות כלפי חוץ), הרי שנקודת התורפה שלנו היא בקצוות. כל עוד יש קצת מיעוטים, מעט פליטים, קורטוב מכל דבר, הערכים שלנו עובדים מצויין.
אבל כאשר המיעוטים הופכים למסה קריטית בעלת השפעה ממשית על צביון המדינה, התרבות המפגרת שלנו לא יודעת להתמודד עם זה.
מה הפתרון היחיד? ההצגה (תרתי משמע) חייבת להמשך, אנחנו חייבים להמשיך לפעול לפחות למראית עין על-פי אותם ערכים, אחרת נהיה גזענים על-פי הקריקטריונים של עצמנו.
התוצאה: טמטום המוני, זוועות מקיר לקיר, קריסה עולמית, כיבוש דמוגרפי זוחל, ובסוף השמדתנו.