שנת שלום על ישראל

נשאלת השאלה: למה הקב"ה צריך בכלל לעשות שלום במרומיו? האם אין די בכך שיעשה שלום רק על-פני האדמה, בין כל בני האדם? תשובה אפשרית: מסתבר שההנחה היא שגם בשמי מרום יש מחלוקות וריב ויש לעשות שם שלום. וכאן מודגש גם הצורך לבטא את העובדה שהגשמת השלום הגשמי, הארצי, נובעת מהדוגמה והמופת של השלום שהקב"ה עושה בשמים; ערך השלום נובע ממרומי השכינה והוא המָשְרֶה השראתו על עשיית השלום על-פני האדמה.

מי זה "עלינו"? למה לא יעשה הקב"ה שלום קודם כל על כל העולם, או לפחות על כל עם ישראל? תשובה אפשרית: קודם כל אנחנו עצמנו חייבים להשכין שלום עלינו, בתוכנו, על משפחתנו, על הקהילה שלנו, עלינו לפשפש במעשינו ולהשכין שלום עם חברינו, ואז רק אפשר יהיה להשכין שלום בעם ישראל כולו.

מדוע כל ישראל? למה לא מספיק לומר - "הוא יעשה שלום על ישראל"? תשובה אפשרית: עד שלא יהיה שלום בכל עם ישראל, בין כל שבטיו ועדותיו ומחלוקותיו - לא יהיה סיכוי לכרות שלום עם עמים אחרים.

כלומר, רק לאחר שעם ישראל ישכיל לעשות שלום בינו לבין עצמו, כולו, על שבטיו ועדותיו ומחלוקותיו - רק אז יהיה מסוגל לעשות שלום אמיתי ובר קיימא, הנובע ממרומי השכינה, עם עמים אחרים, ורק אז נוכל כולנו לומר "אמן" בלב שלם לשלום כזה. כל עוד תשרור שנאת חינם ולא יהיה שלום בתוך עם ישראל - לא יהיה בטווח הארוך כל ערך ממשי לחתימה כלשהי על נייר של חוזה שלום איזשהו, וסופו של "שלום" כזה להתערער ולהתפורר. זהו גם המסר של "שלום על ישראל". זה גם המסר בספר תהילים, בתנ"ך, הן בתפילת 18 והן ברומן העתידני שלי שכתבתי ואשר לו את הענקתי את השם הרב משמעי הזה. שנה טובה, שנת שלום במרומיו, שתשרור ב"ה עלינו ועל כל ישראל - ונאמר אמן!