מערכת אכיפת החוק מורכבת ממספר גורמים, כאשר הגורם המזיז את המערכת היא תלונה המוגשת למשטרה או לגורם אחר במערכת כמו מערכת המס ועוד. דע אקא שהמשטרה אינה מודיעה לנילון, כי נפתח נגדו תיק או חקירה, והוא שומע על-כך לראשונה כאשר מזמינים אותו או מביאים אותו בקול תרועה רמה (אם מדובר באנשי ציבור)לתחנת המשטרה לחקירה.
הוא נחקר ואחר-כך מתחילה המשטרה לחקור או לא לחקור ובהנחה שהתיק נסגר, מודיעים למתלונן כי התיק נסגר או משום שאין אשמה או משום שאין עניין לציבור או מפני שאין מספיק הוכחות. הנילון אינו מקבל כל הודעה על סגירת התיק, והוא יכול לחיות עד 120 שנה מבלי לדעת.
רוצה המתלונן שאינו מרוצה מהמהלך, ומערער ליועץ המשפטי לממשלה, והיועץ מודיע לו כי פתח אירוע ערעור שמספרו זה וזה. גם עכשיו אין הרשות מודיעה לנילון, כי מסכת יסוריו החלה שנית, ואינה מודיעה לו על כך.
והינה שוב נסגר הערעור, כי לא נמצא שיש משהו מפליל. היחיד שמקבל את ההודעה הוא המתלונן. הנילון אינו מקבל כל הודעה, יתרה על כך - כאשר פניתי בנושא זה קיבלתי תשובה - הערעור הוא של המתלונן ולכן הם לא ידווחו לי על כך.
כאשר פונים עם סגירת התיק בבקשה לעיון בתיק או לצלם ממנו עדויות, הן במשטרה והן בפרקליטות לא מאפשרים זאת. בעוד שבתי המשפט ותיקיו פתוחים בפני הנתבע, הרי התלונה וגרורותיה אינם פתוחים בפני הנילון, ונשאלת השאלה מדוע? האם אדם אינו זכאי לדעת שמתלוננים עליו? האם אין הוא זכאי לדעת מה עלה בגורל התלונה הזו? האם אין הוא יכול להתגונן מפני עוולה שנעשתה בעצם הגשת התלונה?! ואחר-כך מצטטים את הגשת התלונה כאילו נפתח תיק ואתה באופן אוטומטי עבריין?!
הגיע הזמן שהמערכת תכבד את האזרח, ובכל מקום שהדבר אפשרי (לא סודות מדינה) יקבל הנילון הודעה, יוכל להגיב על התלונה ויתכן שתגובתו על מסמכיה תביא לסגירת החקירה באיבה, תחסוך אמצעים רבים המושקעים לעיתים בבירור תלונה זו.
אין אני פוסל תלונות, אולם נוכחתי לא פעם גם על גופי שהוגשו נגדי תלונות שווא שהשקיעו בבירורן אמצעים רבים, הזמינו לעיתים עדים רבים, עד שהוכח שהתלונה היא עורבא פרח שהוזנה מיצר נקם אובססיבי. ועל המערכת להיות ערה לכך.