דן מרגלית כותב בגרסת האינטרנט של ישראל-היום ערב החג: "התוודעתי לשמו של המועמד למפכ"ל ר' כאשר אחד מרבני יהודה ושומרון העביר אליו את המסמך הקרוי על שמו של
בועז הרפז. הוא עיין בו כמה דקות, והגיע למסקנה כי תוכנו מזויף וראוי לאשפתות". ואת זאת מכנה דן מרגלית - "וזו פתיחה טובה, ברגל ימין."
זכרתי כי
מבקר המדינה ריכז בדוחו את כל האנשים אשר נחשפו למסמך הרפז או שמעו עליו, למיטב חקירת מבקר המדינה. ובכן, על-פי דוח מבקר המדינה, ולהבנתי, הגורם הקרוב ביותר לכינוי "אחד מרבני יהודה ושומרון", הוא אל"ם במילואים, ילון פרחי, אשר מכהן גם כראש ישיבה, ואשר היה פקודו (בעבר) של אל"ם וינר, רל"ש הרמטכ"ל. וינר מאוד העריך את שיקול דעתו של פרחי, ולכן התייעץ איתו גם בעניין המסמך.
לבקשתו של פרחי נתן לו וינר עותק של המסמך, ופרחי הציג את המסמך ל'ראש אגף בשב"כ', אשר על-פי דיווחו של מרגלית ניתן כעת להבין שהוא
רוני אלשיך, המפכ"ל המיועד של המשטרה, וכן לאדם נוסף, שעיין במסמך והמליץ לפרחי שהאדם שהביא את המסמך ללשכת הרמטכ"ל יפנה למבקר המדינה או לפרקליט המדינה. האדם הנוסף עימו התייעץ פרחי (מנכ"ל של חברה העוסקת במחקר?) יעץ לפרחי עצה דומה לעצתו של אותו ראש אגף בשב"כ, ואף צײן, כי לדעתו המסמך אינו אמיתי.
ובכן, על-פי דוח מבקר המדינה, לא היה זה רוני אלשיך שהעלה את הספקות לגבי אותנטיות המסמך, אלא היה זה האדם האחר. ואם דן מרגלית טועה ומבקר המדינה צודק, רוני אלשיך פותח ברגל שמאל? או אולי אותו מנכ"ל של חברה העוסקת במחקר היה פותח ברגל ימין לו היה ממונה למפכ"ל המשטרה?.
מאיזה כיוון שלא נבחן את התיאור של מרגלית ואת התיאור של מבקר המדינה, הרי שנדרש הסבר לפערים ביניהם, ומאחר שדוח המבקר הוא דוח סופי וסגור, ראוי היה לקבל את הבהרותיו של מרגלית.