החיים על-פי אהרון (חלק ז')

מיהו הפילוסוף הגדול ביותר בכל הזמנים? אפלטון? אריסטו? ניטשה? הילד הנודניק של קופת חולים כללית, והוא בכלל מצוייר. למה? כי הוא יודע לשאול למה. מה זה החוק, הדמוקרטיה, הכלכלה, המדע, התקשורת, ההון, השלטון? אלו כלים שנועדו לסייע לנו לנהל חברה. האנושות היא כמו חבורת ילדים שמצאה את עצמה באי בודד ומנסה להתארגן. כמובן שמיליארדי אנשים זה יותר מסובך מתריסר ילדים, אבל לפי הסיפור "בעל זבוב" גם זו משימה לא פשוטה. אז בנינו לנו כלים מאוד מתקדמים לניהול חברה כמו שלטון החוק, למשל. למה? (שאלה מצויינת) כדי לנהל חברה, כמובן. שהרי הכל בכל, מכל כל, כולל הכל, פלוס בונוסים, הכל קיים למעננו. מדוע הגברת נאור יושבת על כסא הכבוד בפסגת האולימפוס? כדי לשרת את הקבצן המסומם שבכביש. האליטות (מובילי המדינה) הם המשרתים שלנו. אנחנו, הציבור, הם אלו שעבורנו הכל קיים. נכון? נכון.

ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן

אם נהיה פילוסופים דגולים נשאל למה. למה שלטון החוק קיים? רק נשאל ומיד התשובה תיפול לרגלינו: כדי לנהל חברה, כדי לשרת אותנו כמובן. יפה, באופן טבעי לגמרי השאלה הבאה המתבקשת: נו, ואיך ה"תכשיט", איך ה"שייגעץ", מספק את הסחורה? שווה את ההשקעה? משרת טוב? איש אינו שואל, איש אינו עונה. אם נשאל התשובה תפתיע: שלטון החוק לא רק טוחן מים או נע בפול טורים על ניוטרל, גרוע מכך: פעמים רבות הוא נוסע רוורס, פועל בדיוק הפוך ממטרתו. צה"ל יוצא מגדרו לבלום את האויב, שלטון החוק יוצא מגדרו... לבלום את צה"ל. למה? (כל הכבוד, השתפרתם בפילוסופיה) כי יש לו קונספציות. ודאי, חוק הטבע מספר 2. חוצפתו כה גלויה שהוא לא מתבייש לספר לנו שהוא התייצב למערכה כדי להגן על הדמוקרטיה מפנינו, ואם העם יפריע לו להגן על הדמוקרטיה הוא יגדע את ידינו.

כדת וכדין

מתי בפעם האחרונה מערכת החוק בחנה את עצמה עד כמה היא מצליחה למלא את יעודה? אין דבר כזה, המערכת אינה מכוונת יעד. האם נאור תודח בבושת פנים אם יהיה הרבה פשע? הצחקתם אותה, אדרבה, השחיתות הוצפה עד הראש, האם המערכת המבויישת מתנצלת? איפה אתם, המערכת הזחוחה בכלל מתגאה בכך שהיא שופטת גם ראשי ממשלה... המערכת אינה יודעת שעליה לספק תוצאות והיא גם לא נדרשת. איש אינו מעלה על דעתו לדרוש ממנה אפילו לשאוף להשתית כאן תרבות יושר. מצופה מאנשיה להיות בקיאים בנבכי תורתם ולשפוט בהתאם. כפי שלא מצופה מרב להפוך את האנושות לצדיקים, אלא להיות בקי בכתבי הקודש ולערוך טקסים. מערכת החוק סגורה כמו דת. יש לה מומחים, כוהנים, רבנים, כמרים, ארכיהגמונים, ארכיהגמונים, ארכי... פרחים. היא תבדוק את עצמה אם הוא פועלת "נכון" רק אחרי שהדתות יבדקו אם יש אלוהים. דקה וחצי אחרי שיגיע המשיח.

רצים קדימה בלי לדעת לאן

זהו הרי מונופול ללא מתחרים, ללא תחליף, המתפקד עצמאית. מקומו מובטח ללא קשר למצב במדינה. המערכת נמצאת באולימפוס, היא לא חשה רעד בכנף אם מנקודת מבטו של האזרח היא כושלת. אין בכלל קריטריון כזה "ממדי כשלון או הצלחת מערכת החוק". חכמנו אמרו: "לא עכברא גנב אלא חורא גנב"! ואני מוסיף: "הפושע אחראי להפשע, מערכת החוק אחראית על רמת הפשיעה"! פתגמים לא חסר, אבל למערכת נעים יותר להסיר מעצמה אחריות. גם המדע יפתח עיני עגל, הם באמת ובתמים בטוחים שזה לא קשור אליהם. לא מוטלת עליהם אחריות. אין עמוד אש, עמוד ענן, מצפן, ג'יפיאס. אין שום אמצעי הבודק האם המפלצת העצומה סטתה מנתיב המטרה לשמה הוקמה. אין נקודת ארכימדס חיצונית לצורך הערכת תמונת מצב.

איבדנו את חוש הכיוון

כלי לניהול חברה הוא כמו טנק ענק מאוד משוכלל. כולנו נמצאים עמוק בפנים, איש לא מציץ החוצה לבדוק לאן הכלי דוהר. החברה מתרסקת, מה עושים המומחים? מתאמצים יותר חזק. כל הזמן עוד מאותו דבר. החוק הוא הכלי, הצדק הוא המטרה! אם יש קונפליקט בין חוק לצדק במה יבחר השופט? שאלה רטורית, אפילו לא יתלבט, ברור שהשופט כבול לחוק (ולנורמות המשפט המקובלות). הכלי חשוב ממטרתו! טחנות הצדק טוחנות ומה שיוצא יוצא. יצא צדק הרווחנו, יצא צדרעק הפסדנו. אפשר רק לבלוע ולהיחנק, אי-אפשר להקיא, כי שלטון החוק מעל הכל. מה ששלטון החוק מפריש זה מה שאנחנו אוכלים. בתיאבון. אין דרך לסנכרן את המערכת עם מטרתה מבחוץ, אלא רק לשפצרה מבפנים. משפטפטנים מומחים יש לנו בלי סוף, לבדוק כמה צדק המערכת מיצרת, אנחנו לא מעלים על דעתנו שזה בר מדידה בכלל. כמו מדינה קומוניסטית, מה שהיא מספקת זה מה יש. אין עוררין, אין מתחרים, אין אלטרנטיבה, אין בדיקה. למה המערכת קיימת? כדי לנהל תרבות. הצליחה להשתית תרבות יעילה? מותר לשאול, אבל המערכת אינה מכירה את השאלה, לא מוטרדת ממנה, כלל אינה מושפעת ממנה. אולי היא בכלל מייצרת תרבות פשע, חזירות, אגואיזם, שחיתות, הונאות, עוולות, סדום ועמורה, אולי היא מזיקה למדינה ומעודדת רצח וטרור? שאלות לא רלוונטיות לתקופתנו, המערכת אינה מכוונת מטרה אלא פועלת... כפי שהיא פועלת. אנו אנוסים להשתמש בכלי, שאין לנו שמץ של מושג בכלל אם הוא מועיל או מזיק לנו.