המכות שקיבל האריתראי המסכן ומותו מכדורי הטרוריסטים הם כמובן טרגדיה, בדומה לטרגדיה שהייתה בכל פעם שחייל צה"ל נהרג מאש כוחותינו בטעות, כפי שקרה לא מעט בעבר. בשני סוגי המקרים חשבו הפוגעים שמדובר במחבל ולא בחייל או אדם תמים.
גם כאשר האריתראי שכב על הרצפה, אילו היה זה מחבל, אזי כל עוד לא היה אזוק, הייתה סכנה שיקום ויתנפל שוב עם סכין על סובביו. כך בדיוק קרה פעמיים בימים האחרונים, עם מחבל שנורה, נפל ושכב על הארץ, קם וניסה להמשיך לדקור.
לסובבים, שאינם לוחמי לוט"ר מנוסים, לא הייתה ברירה..כפי שבעבר לא הועמדו לדין החיילים שירו בטעות בחיילי כוחותינו בזמן קרב (למרות שכן היו לוחמים מנוסים שהיו אמורים להבחין בהבדל..), כך אין להעמיד לדין את האזרחים שפגעו בטעות באריתראי. אין ספק שהם כבר קיבלו את העונש הגדול ביותר - ייסורי מצפון נוראיים לכל ימי חייהם על טעותם שגרמה למותו של חף מפשע.
העמדה לדין גם תרפה את ידיהם של אזרחים במקרים דומים בעתיד בהצלה אחד של השני מול פעולת טרור פתאומית. זכרו שרק לפני כמה ימים העלו על נס בממשלה ובתקשורת, את התגובה הפעילה של הציבור שהצילה רבים. מי שלא עושה לא טועה...
בזמן פיגוע, כאשר כל שנייה עלול אדם נוסף להירצח, אין זמן להזמין את כוחות הביטחון ולחכות שיבואו. בדיעבד, גם לאחר התקרית הטרגית, משוואת ה "רווח הפסד" בחיי אדם מראה בבירור שהתערבות הציבור הייתה בסופו של דבר כדאית, ולכן יש לעודדה ולא לדכאה.