אנחנו נוטים לבקר ולערער ולכעוס ולהפגין ולמחות, וזה טוב. ככה כולנו חשים שותפים לשלטון הדמוקרטי בארצנו. דמוקרטיה שהיא על-פי מילון אבן שושן – שלטון העם. ואיך שולט העם? ע"י בחירות. מועמדים מציעים עצמם ואת המצע שהם מתכוונים להוליך והעם בוחר והרוב מחליט ומי שנבחר ברוב גדול יותר שולט.
וכך נשלח מי שמייצג את דעת רוב העם לכיסא המנהיגות, לכיסא הרשות המחוקקת ולכיסא הרשות המבצעת. אבל לא נרשות השופטת. היא מעל כל זה.
למה?
כי כדי לעסוק בחקיקה לא די ביחסי ציבור ובחיוך יפה. בשביל זה צריך להשקיע קצת יותר. ללמוד והרבה. צריך להתמחות בנושא החקיקה והמשפטים. להתקדם במעלות הדין והצדק עד לכיסא הכבוד היועץ המשפטי.
ומה תפקידו של היועץ המשפטי? בדקתי בויקיפדיה ומצאתי שהוא: "העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית. חרף חשיבותו, אין חוק המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נגזרים מחוקים שונים. היועץ המשפטי לממשלה, נכון לתחילת שנת 2015, הוא
יהודה וינשטיין".
ואת עיני צד המשפט – "חרף חשיבותו, אין חוק המסדיר את מעמדו ותפקידיו והם נגזרים מחוקים שונים", וכפי שאנו יודעים, פחות או יותר, מפקח היועץ המשפטי על החלטות הממשלה והכנסת ובכוחו להטיל ווטו על מה שנראה בעיניו לא ראוי ולא צודק. הוא בודק אם נעשות עוולות, טעויות וכדו'. וכן הוא בודק ומבקר את התנהלות הרשות המחוקקת.
והוא – מעל הכל.
וכך הסביר זאת פרקליט המדינה,
שי ניצן, בהבזק קל שראיתי בתוכנית חדשות: "השלטון משחית לכן, צריך פיקוח מעל ראשי השלטון", ומי יוכל לפקח שהשלטון לא יבלבל ולא ישחית? לשם כך יש לנו את יועץ משפטי.
אני מניחה שכוונתו של שי ניצן היתה, כנראה, שצריך מישהו שישמור על ראשי המדינה – על ראש הממשלה, שריה וחכי"ה שלא תהיינה חריגות ולא ייעשו דברים הנובעים מהאופי המשחית של תחושת הכוח שבשלטון ובהשפעה. מה שדי נכון. וזה נשמע מרגיע, יפה ודמוקרטי. ואני כמעט השתכנעתי.
שהרי לכאורה עלינו לשמוח שהכל בשליטה ואיש לא יחרוג מסמכויותיו. לשם כך יש לנו את היועץ/השומר המשפטי. ואשרינו.
אבל זה לא מצליח. מפני שמחשבות כפירה עולות בי מידי פעם: ומי משגיח על היועץ המשפטי? האם הוא לא מושפע מכוחו הוא? האם הוא חסר פניות בהחלטותיו ובפסיקותיו? שהרי כולנו בני אדם ועלולים להישחת ע"י הכוח. ובמחילה מן היועץ המשפטי, נראה לי שגם הוא בן אנוש. אז למי יש סמכות מעליו או שהוא מעל הכל? ואם כך – איך מיושם כאן שלטון העם? איך מיושמת הדמוקרטיה? מי באמת שומר עלינו מאלה שעלולים להישחת ע"י הכוח הרב שבידיהם?
כי נכון ויפה הסביר שי ניצן – הכוח משחית ומעוות וכו' וכו'. אני מסכימה לגמרי, והרי כבר ראינו דברים במדינתנו הצעירה ורווית הניסיון, ודוקא משום כך עלתה בי השאלה המטרידה הזאת: מי מפקח על היועץ המשפטי?