עשיתי שלושה שבועות הרחק בחו"ל, ובאופן טבעי ערוצי הטלוויזיה בהם צפיתי היו ה-BBC וה-CNN. ברצוני לשתף את הקוראים ב-3 תובנות שלי מהסיקור שלהם על גל טרור הסכינים הנוכחי בארץ, כמשקפות את מציאות הלך הרוח המערבי ביחס לישראל.
הראשונה: "זכות ההגנה העצמית של מדינת ישראל". זאת הייתה התגובה המרכזית של ראשי מדינות ודוברים רשמיים. לכאורה זה מאוד יפה, אבל זאת אמירה כל כך טריוויאלית, ברורה, שאתה תמה מדוע בכלל צריך להגיד אותה. ברור כשמש שזכות ההגנה העצמית עומדת לפרט, לקהילה ולמדינה. צריך להגיד שהשמש תזרח מחר? לא ראיתי, ואולי אני טועה, שיעשה שימוש כזה לגבי מדינות שונות במערב. למה אומרים זאת תמיד בהקשר לישראל? לדעתי, כי ישראל נתפסת כמשהו ייחודי ומיוחד, כמדינה של היהודים שבעבר השחור שלהם באירופה, ובכלל בכל המקומות בעולם, לא הייתה להם שום זכות להגנה עצמית, בוודאי לא יכולת, ועכשיו יש להם. אבל, וכאן בא אבל גדול, כמעט תמיד דואגים להוסיף לכך סייגים שונים: ההגנה העצמית צריכה להיות "מידתית", ואסור לה שתהיה ב"כוח מופרז". כשאתה שומע את זה מפי דוברים אמריקנים, בא לך להקיא. כל מי שחי קצת בארה"ב חש על גופו את ה"ההפרזה הפרועה" של המשטרה האמריקנית בהשתמשה בכוח. הטרגדיה היא שאצלנו, בתוכנו, בראש ובראשונה בעיתון ה"ארץ" בשפה האנגלית, זכות ההגנה העצמית נשללת למעשה מאתנו, וזכות הרציחה ניתנת לפלשתינים.
השנייה: "אין טרור". לא ראיתי בזמנים בהם צפיתי ברשתות הנ"ל את המילה טרור כמכוונת לרציחות בסכין או להשלכת בקבוקי תבערה. אז מה יש במקום זה? יש את המילה הניטראלית "אלימות" (VIOLENCE). האלימות כמובן היא הדדית: הרוצח בסכין מוכה, נהרג על-ידי המתגונן! מה הפלא? הרי היום אנחנו עדים בעולם לפרודיה אמריקנית-אירופית, שבה הטרור מתייחס רק לדאעש (המדינה האיסלאמית), ושאר ארגוני הטרור נקראים להילחם נגדה בסוריה. ומה, אם נשאל, הטרור של אל-קאעידה? בזמנים הללו צריך על-פי התפיסה האמריקנית, להפנות אותו נגד דאעש. ואם זה כך, אז ברור ש"גל הטרור" הפלשתיני, כפי שאנו מכנים אותו, אינו כלל טרור בתקשורת הבינלאומית, אלא אלימות גרידא. אבל, מה לי כי אלין על הרשתות הבינלאומיות, הרי אצלנו בבית ישנם פרשנים ופוליטיקאים ש"מבינים" לעומק את מניעי הרוצחים, מאשימים את ממשלת ישראל ביצירת המניעים, ובכך למעשה אין הם רואים ברציחות משום טרור, אלא אלימות של ייאוש. לפי תפיסה זאת, כל מיואש בארצנו צריך לרצוח את מי שלדעתו מביא אותו לכדי ייאוש. מתכון בדוק לאנרכיה.
הרוגים על ימין ועל שמאל
השלישית: "בראש מהדורת החדשות", ובראש "הידיעות החשובות" הרצות כל הזמן על המסך. בעיתון מרכזי בשפה האנגלית בסינגפור, סיפור דקירה בישראל הופיע בעמודים פנימיים, בתמצות עובדתי, אחרי ידיעה על פשע שבוצע בארה"ב. אותה דקירה, וכל מה שסביבה, כיכבה כל היום בראש המהדורות והכתוביות של ה- BBC/CNN. למה? אותו יום (כמו בימים אחרים) הרוסים תקפו בברבריות מהאוויר בסוריה, הרוגים על ימין ושמאל; מהומות פליטים בבלקן, אבל מה כל אלו לעומת "המשך האלימות בישראל המפוחדת"? האם ברשתות הללו הפעילו "שיקול מקצועי" ולפיו זה מה שמעניין את קהל הצופים שלהן? האם לדעתן זה באמת האירוע החשוב בעולמנו הדוחק הצידה אירועים אחרים? אני יותר מספקן. מה שברור לי, כי את זה ראיתי במו עיניי, היא העובדה הבאה: כל דיווח פלשתיני, רשמי, או מפי איש המרואיין ברחוב, מקבל כתובית "עובדתית" (למשל, צה"ל הרג נער פלשתיני); כל דיווח ישראלי, או כשמדובר בהרוג ישראלי, מוצג בספקנות (כמו: לפי טענת המשטרה הישראלית) או במעורפל כך שאי-אפשר להבין מה בדיוק קרה. למשל, בעקבות הרצח בבאר שבע, במשך כמעט יום שלם הכתובית הייתה: "שלושה מתים באלימות בדרום ישראל". סהדי במרומים שאלמלא בדקתי ב"אייפד" לא הייתי יכול להבין כלל שמדובר בערבי שרצח 3 יהודים בבאר שבע.
איני יודע כיצד הייתה ההתייחסות ברשתות אחרות ובעיתוני העולם המרכזיים. ייתכן ששם היה אחרת. אם מישהו משתעשע במחשבה שהסברה מעולה שבמעולות, או להבדיל "מהלכים מדיניים אמיתיים ואמיצים", יוכלו לשנות את ה-דנ"א של שתי הרשתות הללו - שישתעשע.
ונקודה ששכחתי: צפיתי בראיון של
יאיר לפיד בתוכנית "שיחה קשה" ב-BBC. כל הכבוד ללפיד!!