השימוש החברתי בקנאביס הוא נושא פוליטי חם במקומות רבים בעולם וגם בישראל. הגם שצמח הקנאביס נמצא בשימוש בני אדם אלפי שנים, בין היתר לצרכים רוחניים, כלכליים, תעשייתיים וחברתיים, הוא הוצא מחוץ לחוק בארה"ב בשנת 1937, בסמוך לחוק היובש על אלכוהול, ונשאר לא חוקי במרבית מדינות העולם. זאת, למרות שיש הסכמה גורפת בקרב רופאים, מדענים וקובעי מדיניות כי מקומו של הקנאביס הן במדדי רעילות והן במדדי מסוכנות והתמכרות אינו גבוה יותר מזה של אלכוהול, ניקוטין או חומרים אחרים, ביניהם כאלה המשתמשים לשימוש חברתי או רפואי. ההפך הוא הנכון.
בישראל כמו בעולם עישון קנאביס בשעות הפנאי הוא חלק מאורח חיים שגרתי ונורמטיבי, הרווח בקרב כל שכבות האוכלוסייה. אורח החיים הזה מונה כמעט 10% מהציבור הישראלי בגילאי 40-18, לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים. הערכות אחרות מדברות על מספרים גבוהים בהרבה, המגיעים למאות אלפים עד מיליון ישראליות וישראלים. נתונים אלה קוראים ללגליזציה, או לפחות לאי-הפללה. המשמעות המעשית היא שהמדינה לא תפליל התנהגות כל כך שגרתית ולא מסוכנת, ולא תבזבז כוחות ומשאבים של רשויות החוק והאכיפה שלא לצורך. לא מדובר בפושעים.
מנגד, מתנגדי הלגליזציה חוששים מפריצת גדרות ומהגברת השימוש בקנאביס בעקבות ההפיכה לחוקי, ומירידה בתפיסת המסוכנות של החומר. הם מצביעים בעיקר על סכנת השימוש בקרב בני נוער וצעירים, ומזהירים מפני שיח מתירני מדי בנושא.
בדיון של ועדת הסמים בראשותה של ח"כ
תמר זנדברג בנושא האכיפה של שימוש וסחר בסמים עלה כי בשנה האחרונה נפתחו כ-20,000 תיקים בגין שימוש עצמי בקנאביס. שימוש עצמי היא העברה המופללת ביותר בעברות הסמים, כאשר למעלה מ86% מהתיקים נפתחים בגין עברה זו, ולא בעברות סחר או ייבוא.
בנוסף לחיסכון במשאבי אכיפה ממקומות מיותרים, למדיניות של לגליזציה או אי-הפללה יתרונות כלכליים רבים: מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים חושף כי לגליזציה של קנביס תניב לפחות 1.6 מיליארד שקל בשנה. המצב כיום הוא ששוק הקנאביס מגלגל כ-2.5 מיליארד ש"ח בשנה לא חוקיים. בנוסף למיסוי, ביטול אכיפת האיסור הפלילי יחסוך למשטרה ולמערכת המשפט כ-700 מיליון בשנה.
מדינת קולורדו שבארצות-הברית, אשר עברה בשנת 2013 למדיניות של לגליזציה, הודיעה השנה כי תחזיר כספי מיסים לתושבי המדינה בעקבות עודף שהצטבר ממכירה חוקית של קנאביס. במהלך שנת 2015 נמכר בקולורדו קנאביס בשווי כולל של למעלה מ-500 מיליון דולר, מתוכו נכנסו לקופת אוצר המדינה כ-70 מיליון. אחוז נכבד מתוך הכספים הללו הועבר ישירות לבתי הספר ולתוכניות מניעה בהתאם להגדרות החוק. ממדינת קולורדו לא נסמר על עלייה בשימוש בסמים או בעליית בפשיעה כתוצאה מן המדיניות החדשה.
בנוסף, נתונים ממדינות אחרות בהן קיימת מדיניות אי-הפללה או שעברו בשנים האחרונות למדיניות זו כמו הולנד, פורטוגל ומדינות דרום ומערב אוסטרליה מצביעים על כך כי מדיניות זו לא הובילה לעלייה בשימוש בסמים או בפשיעה.
נראה כי השיח הציבורי המתמקד בבלימת השינוי החוקי לגבי קנאביס מחמיץ את המאמץ העיקרי שיש לעשות במניעת התמכרויות ומניעת שימוש לרעה בחומרים ממכרים ומסוכנים. במילים אחרות, בזמן שאנו עומדים בפרץ בפני לגליזציה קפץ בשימוש בסמי פיצוציות וסמים סינתטיים לרבות בקרב בני נוער - ומדובר בחומרים רעילים שמהווים סכנה מיידית לבריאות גם בשימוש חד-פעמי - ועלה שימוש בשימוש באלכוהול, סם ממכר ומסוכן בהרבה. בנוסף, הבנת ההתמכרות כהתנהגות הראויה למענה רפואי-טיפולי ללא קשר למעמד החוקי של החומר הממכר, חייבת לתפוס את מרכז הבמה ולהתמקד בטיפול יעיל, בחינוך ומניעה, ובאכיפה כלפי גורמי פשיעה.
נדמה כי אפשר לקבוע שרכבת הלגליזציה יצאה מהתחנה. השיח הציבורי בעולם ובישראל מתקדם רק לכיוון אחד. השאלה היא איך לעשות את השינוי נכון כדי שנוכל להימנע מאכיפה ובזבוז מיותרים ולהתקדם לעבר מדיניות רלוונטית ונכונה יותר.