כל הנתונים מהשטח מעידים כי בנושא הר-הבית חלה רגיעה ממשית בעקבות ההבנות שהושגו בין ישראל לירדן, בתיווך אמריקני, כולל הצבת מצלמות שיפקחו ברציפות על המתרחש במתחם. מהבחינה הזו אין איום ממשי מהשטח על יציבותה של הרשות הפלשתינית לאחר הרגישות הדתית האיסלאמית הגבוהה שליוותה את הנושא הזה בשנה האחרונה.
הרשות הפלשתינית ממשיכה לשלוט בשטחי הגדה הנתונים לאחריותה (שטחי A), ו"אינתיפאדת הסכינים" מתנקזת כרגע לפיגועים המבוצעים על-ידי בודדים המחפשים לפגוע בחיילי צה"ל או במתנחלים ולא באנשי הרשות הפלשתינית, היקף הפרות הסדר בגדה יורד בהדרגה.
הרשות הצליחה בחודשיים האחרונים "להכיל" את כל הפרות הסדר במוקדי החיכוך שם צה"ל בגדה ולא לאפשר לפרץ הזעם והאלימות להתפשט לכל רחבי השטחים ולצאת מידי שליטתה. ביקורו האחרון של קרי בישראל היה על-פי בקשתו של הנשיא אובמה במגמה להשיג רגיעה אך הוא לא הצליח במשימתו וגל הפיגועים נמשך, עם זאת המשך הטרור במתכונת הנוכחית איננו מסכן את יציבות הרשות.
פריצתה של "אינתיפאדת הסכינים" הביאה לכך שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הפסיק את איומיו כי הוא מתכוון לפרוש מתפקידו והוא מנסה כרגע לשלוט בגובה הלהבות של גל האלימות כדי לנסות ולמנף אותו לצרכיו המדיניים.
במקביל נמשך קרב הירושה בצמרת הרשות, דבר שמעיד על כך שגם בכירי הרשות מעריכים כי אין שום סכנה להמשך יציבותה ויש כמה מועמדים הרואים את עצמם ראויים להחליף את מחמוד עבאס בתפקיד יו"ר. למרות האירועים האלימים, הרש"פ ממשיכה ללא הרף את מאבקיה המדיניים נגד ישראל בזירה הבנלאומית.
הרש"פ ממשיכה להתקיים, היא מתנהגת באופן פסיבי ומתחמקת מחידוש המשא-ומתן עם ישראל וממתינה להזדמנות שתביא לפריצת דרך בנושא הבעיה הפלשתינית, בינתיים היא ממשיכה בניהול חיי היום יום של האוכלוסייה הפלשתינית בתחומי שליטתה בגדה.
למעשה, הפיצול הפיזי והפוליטי בין הגדה לרצועת עזה יצר מצב ששתי ישויות מדיניות, הרש"פ וממשל חמאס ברצועה, פועלות במקביל כשכל אחת מהן מנהלת בשטח הנתון לשיטתה את חיי התושבים על-פי תפיסותיה הפוליטיות.
הרשות הפלשתינית מקבלת את תמיכתן של מדינות ערב המתונות שאינן מעוניינות באינתיפאדה. המדינות התורמות וישראל אף הן אינן רוצות בקריסת הרש"פ לכן הן ממשיכות להזרים לה כספי סיוע ואת כספי המיסים שישראל גובה עבור הרש"פ. פקידי הרש"פ ממשיכים לקבל את משכורותיהם מדי חודש דבר שמהוווה אלמנט מובהק של יציבות.